אנחנו במרחק של שבועות ספורים מהבחירות בארה"ב, והתמונה העולה מהסקרים אינה חד-משמעית, מה גם שההדלפות והרכילויות משני הצדדים מערפלים את התמונה.
על רקע חוסר הוודאות הזו כדאי לחזור לשאלה כלכלית: מי יותר טוב לשוק המניות, טראמפ או קלינטון? התשובה במשפט אחד - טראמפ טוב לאין ערוך מקלינטון בכל הנוגע למניות בפרט, והכלכלה בכלל. אבל צריך לסייג תשובה זו.
בטווח הקצר - חודשים אחרי הבחירות, אין ספק שדווקא בחירת קלינטון לנשיאות תספק רוח גבית למניות. קלינטון הרי מסמנת את המשך הקו הקיים. מאז 2009 ניהול הכלכלה האמריקאית מכוון למטרה אחת - ניפוח מחירי נכסים - בעיקר מניות ונדל"ן. הניפוח הזה נעשה ע"י הנהגת ריבית אפסית וע"י הדפסת כספים סיטונאית.
המדיניות הזו היא בבת עינה של קלינטון. ובעיני מי שתמך במדיניות הזו עד כה, נראה שהסיבות להמשך קיומה דווקא הולכות ומתחזקות. בתקופה האחרונה מתפרסמים נתונים שליליים על הכלכלה הריאלית - מדדי הייצור צונחים, תחזיות הגידול בתל"ג נחתכות חדשות לבקרים וההרגשה הכללית היא שהכלכלה האמריקאית לא רק שאינה ממריאה אחרי 7 שנים של מדיניות מוניטארית מרחיבה, אלא שהיא ממש חוזרת לשקוע.
בעיני קלינטון, והחוג הכלכלי שמקיף אותה, זו אינה סיבה לחישוב מסלול מחדש, אלא צידוק לנקיטת אותם צעדים שכבר ננקטו בשנים האחרונות, אך ביתר שאת. אם קלינטון תיבחר לנשיאות, אפשר להתחיל את הספירה לאחור למדיניות המשולשת האולטימטיבית. כלומר, הריבית תישאר ברמה אפסית ואולי אף תנדוד לטריטוריה שלילית, הבנק המרכזי יחזור להדפיס במרץ (אולי תחת הכותרת - "כסף הליקופטר"), ובנוסף, אפשר לצפות לתמריצים פיסקאליים בהיקפי ענק.
כמובן שמכונת התעמולה של הממשל תרבה לדבר על השקעות בתשתית שאמורות יהיו לעודד צמיחה. אך כמו תמיד במקרים שבהם המדינה משתלטת על חלקים גדולים מהמשק, התוצאות תהיינה עלובות. ההוצאות הציבוריות המנופחות תדחק החוצה השקעות פרודוקטיביות של המגזר הפרטי, ותחל הסתערות פרועה של קבוצות אינטרסים מקושרות פוליטית שירצו חלק מהבוננזה של כספי קלינטון.
הנקודה היא שלמרות שהמדיניות של קלינטון תכניס את ארה"ב לבור עמוק, למניות זה מצוין. אפשר להראות שההתאוששות מאז משבר 2008 היא איטית מאוד, אפשר להצביע על אובדן מיליוני משרות טובות ויצירת מיליוני משרות חלקיות עלובות של מלצרים ועובדי בתי מלון, אפשר להצביע על ירידה בהשקעות הון ריאליות ועוד. אבל אי אפשר להתעלם מכך שמדד S&P500 עלה בכ-200% משפל המשבר. אז מה הפלא שוול סטריט תומכת כאיש אחד בקלינטון ולעזאזל העם האמריקאי?
קלינטון מציעה לפתוח מבערים מתחת למכונת האוויר החם
טראמפ עצמו מודע לעובדות האלה. לפני כמה שבועות הוא הרי האשים את נגידת הבנק המרכזי, ג'נט ילן, שהיא מנהלת מדיניות פוליטית, ואינה מעלה את הריבית כי היא רוצה לתמוך בקלינטון לקראת הבחירות, ע"י המשך הזרמת אויר חם לתוך שוק המניות. טראמפ אף הצהיר שהוא יפטר את יילן אם ייהפך לנשיא. המסקנה היא שלמשקיעים במניות יש סיבות לדאגה, בטווח הקצר, מעלייתו של טראמפ לנשיאות. הוא עלול לנתק את הזרם למכונת האוויר החם שמפמפמת מאז סוף 2008.
אם כך מדוע בכל זאת טראמפ עדיף על פני קלינטון? כי הנתיב של קלינטון הוא נתיב שדינו להסתיים בנפילה מהצוק. הריבית האפסית, הדפסות הכספים, העמקת המעורבות של הממשל במשק דינם להביא את הכלכלה האמריקאית לעברי פי פחת. האוויר החם שמנפח את מחירי המניות מגדיל את הפער בין וול סטריט לבין הכלכלה הריאלית. והפער הזה ייסגר כך או אחרת, במוקדם או במאוחר, ע"י התמוטטות קולוסאלית בשוק המניות.
טראמפ מציע משהו אחר לגמרי. התוכנית הכלכלית שלו קוראת לחיתוך דרמטי במס חברות מ-35% ל-15%. החיתוך הזה יביא לעלייה ברווחי החברות, להתאוששות בפעילות הכלכלית ולמעבר עסקים מחו"ל לארה"ב. בנוסף, טראמפ מציע להוריד משמעותית את כובד הרגולציה על המשק. אלה צעדים שלבטח יביאו לשיפור אמיתי בכלכלה. החיסרון שלהם הוא שעלול לעבור זמן עד שנתחיל לראות את השפעתם על שוק המניות.
במילים אחרות, קלינטון מציעה לפתוח מבערים מתחת למכונת האוויר החם שמנפחת כבר שנים את שוק המניות, מה שלבסוף יביא להתרסקות. טראמפ מציע גישה שתביא בסופו של דבר לתוצאות טובות אך עם מהמורות בדרך. וול סטריט, שלא מסוגלת או רוצה להרחיק ראות מעבר לבונוס הבא, תמיד תעדיף תרופות וודו מהסוג של קלינטון. מי שמתעניין בתוצאות לטווח ארוך יותר בשוק המניות ובכלכלה בכלל, צריך לקוות שטראמפ ייצא עם ידו על העליונה.
המאמר פורסם בכלכליסט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה