בנק ישראל פוגע בכלכלת ישראל

הורדת הרבית מייקרת את הייבוא ומגדילה את העיוותים בשוק

הורדת הרבית המפתיעה של בנק ישראל אתמול מוסברת בעיקר כניסיון לעודד את הייצוא ומניעת אובדן מקומות עבודה. אך בנק ישראל מבלבל בין אמצעי למטרה. מטרתה של כלכלת ישראל היא לא לייצא, מטרתה היא להגדיל את עושרם של אזרחי ישראל, ובנק ישראל פוגע אנושות במטרה הזו.

בנק ישראל שוכח שהצד השני של הייצוא הוא הייבוא. ככל שהמדינה מחלישה את המטבע שלה, כך היא מייקרת את מוצרי הייבוא – מכוניות, רהיטים, מוצרי אלקטרוניקה, ביגוד, נפט, חומרי גלם, תיירות חוץ. כל המוצרים האלה יהפכו להיות יקרים יותר כתוצאה מהפגיעה במטבע. יוקר המחיה היא בעיה ידועה בארץ, ובנק ישראל רק מוסיף שמן למדורה.

בנק ישראל כנראה מודאג מאובדן מקומות עבודה בשל חוזקו של השקל. אבל גם כאן בנק ישראל שוכח את הצד השני של המשוואה. מה הטעם להוסיף כמה מקומות עבודה אם יוקר המחיה של שמונה מיליון ישראלים יעלה כתוצאה משחיקת המטבע? הרי אפילו העובדים במגזר הייצוא מקבלים את משכורתם בשקלים, וגם הם ייפגעו.

ייתרה מכך, כמה מקומות עבודה ילכו לאיבוד בכלכלה המקומית כתוצאה מאובדן כוח הקנייה של אזרחי ישראל? אפילו אם בסה"כ מספר מקומות העבודה יישאר יציב, המעמד הבינוני ייפגע כי כל מקומות העבודה ייצרו הכנסה ריאלית נמוכה יותר. אך רשימת הקורבנות של בנק ישראל לא מסתיימת כאן.

הורדת הרבית הופכת חסכונות שמרניים בבנק, אבן פינה של המעמד הבינוני, לחסרי ערך. אובדן האופציה השמרנית הזו דוחפת חוסכים לזרועותיה של הספקולציה, באשר היא תהיה. בין אם מדובר ברכישת דירות במחיר בועתי, או השקעות מסוכנות אחרות. שחיקת ערך המטבע פוגעת גם ואולי בעיקר בפנסיונרים, אנשים שחיים על קצבה קבועה. עניי המדינה בוודאי נפגעים בשל הרגישות שלהם ליוקר המחיה.

אם מדינת ישראל רוצה לעודד את הייצוא, אפשר להשיג את המטרה הזו ללא פגיעה בכלל אזרחי ישראל. הורדת מסי חברות, הפחתת נטל הבירוקרטיה והפחתת אינספור החוקים והרגולציות שהממשלה ממציאה לנו מדי יום, יכולים לחולל פלאים בכל הקשור לייצוא ולפעילות הכלכלית במדינה בכלל. החלשת המטבע היא כנראה הדרך ההרסנית ביותר להשיג את המטרה הזו.

כל מה שבנק ישראל צריך לעשות הוא להביט אל ההיסטוריה הכלכלית של עשרות השנים האחרונות. מדינות כמו שווייץ, יפן, סינגפור, מערב גרמניה (מלפני האיחוד), כולן שגשגו על רקע מטבע מקומי חזק ויקר. בנוסף, מדינות עם מסים נמוכים ורגולציה מועטת, כמו הונג-קונג וסינגפור הן המדינות העשירות בעולם.

 

התעלמות בנק ישראל מהעדויות האלה וההתעקשות על מדיניות רובוטית להחלשת המטבע, התנהגות שהיא אגב משותפת להרבה בנקים מרכזיים אחרים, פוגעת בכולנו.

המאמר פורסם במקור בכלכליסט בתאריך 25 לפברואר, 2014

כישלונו הגדול של הפדרל ריזרב

האם נראה בקרוב את הפד מרחיב מחדש את ההרחבה המוניטרית?

בשבועות האחרונים פורסמו שלל נתונים כלכליים קשים בארה"ב, נתוני תעסוקה, מדדי ייצור, מדדי בנייה ועוד. התירוץ המקובל הוא שמזג האוויר הקשה בארה"ב אחראי לנתונים המאכזבים האלה ושבמהותה כלכלת ארה"ב ממשיכה להתאושש.

אבל יש הסבר אלטרנטיבי, יותר פסימי. על פי ההסבר הזה, ארה"ב איננה באמת מתאוששת, החוליים שהובילו למשבר 2008 הולכים ומחמירים ורק הדפסות הכספים המאסיביות שהפדרל ריזרב מבצע, מסתירים את האמת הזו. בזוית הראייה הזו, צמצום ההרחבה הכמותית מ-85 מיליארד דולר ל-65 מיליארד עלול להתברר כטעות היסטורית.

קל לראות מדוע הניסיון לייחס את הנתונים השליליים לפגעי מזג האוויר הוא מאולץ. מזג האוויר לא אמור לפגוע בקניות און-ליין, קור חריף אמור למשל לעודד קניות של בגדים חמים, ואולי אפילו אמור לעודד בילוי בקניונים מחוממים. בנוסף, מדד סנטימנט הבנאים הלאומי שפורסם אתמול הראה את הנפילה הקשה ביותר דווקא במערב היבש. אך את הנתונים המעניינים ביותר פרסמו יצרני מכוניות היוקרה פרארי, פורשה ומרצדס, שהציגו מכירות שיא בארה"ב, בדיוק באותה תקופה שבה מזג האוויר אמור לפגוע בפעילות הכלכלית ולאנשים כביכול קר מדי מלצאת לקניות.

אפשר לטעון שלעשירים יש יכולות פיזיות עליונות שמאפשרות להם לצאת לקניות אפילו כשקר בחוץ. אבל הסבר יותר רציני הוא שהמדדים השליליים לאורכה ולרוחבה של ארה"ב מעידים בעיקרם על היחלשות אמיתית בכלכלת ארה"ב. חולשה שלא תיעלם כאשר מזג האוויר ישתפר.

הרעיון המרכזי של ההרחבה המוניטארית הוא לאושש את הכלכלה ע"י הדפסת דולרים והזרמתם לשוק עד שתיווצר התאוששות ברת קיימא. בהתאם להיגיון הזה, הבנק המרכזי האמריקאי החליט לאחרונה שהכלכלה אכן הגיעה לשלב שבו היא מספיק מאוששת, האבטלה ירדה מספיק ואפשר להתחיל לצמצם את הזרמות הכספים – כאשר הכוונה הכללית היא להפסיק לגמרי את ההזרמות אולי עד סוף 2014.

אבל הרעיון שאפשר להבריא כלכלה ע"י הדפסת כסף הוא אווילי, זהו רעיון שמעולם לא עבד וכנראה שגם לעולם לא יעבוד. הבעיה של כלכלת ארה"ב נעוצה ברמות נמוכות מדי של חיסכון, השקעה וייצור. ומנגד הכלכלה סובלת מרמות חוב גבוהות מדי, ממשלה גדולה מדי ורגולציה חונקת. הבעיות האלה לא נפתרו מאז 2008, וברובן – בעיקר מבחינת החוב והרגולציה - הן רק החמירו.

הדפסות הכסף אינן פותרות דבר, אך הן כן יוצרות בועות נכסים– בעיקר בנדל"ן ובמניות, ובועות אלה יוצרות תחושה כוזבת של עושר ומראית עין של התאוששות. ייתכן שהפדרל ריזרב זיהה בטעות את הבועות האלה כהתאוששות אמיתית ולכן החליט לצמצם את קצב ההדפסות. כזכור, הפד לא זיהה את בועת הנדל"ן ולא את בועת נאסד"ק לפניה. אין שום סיבה לחשוב שההבנה הכלכלית של המוסד הזה השתפרה בשנים האחרונות.

הדילמה שהפד יעמוד בפניה בקרוב תהיה קשה במיוחד. אם לנוכח החולשה המתפתחת בכלכלה, הבנק המרכזי יחליט לשנות כיוון ולהגביר מחדש את קצב ההדפסות, האמת תתגלה לכולם. קרי, כלכלת ארה"ב חלשה ביסודה, היא מכורה לכסף זול ומדיניות אובמה-ברננקי של חמש השנים האחרונות היא כישלון. הפד אולי ינסה להשתמש במזג האוויר כתירוץ. אבל קשה לעבוד על כל האנשים כל הזמן.

מצד שני, הפד גם יכול להחליט שההרחבה המוניטארית אינה יעילה עוד ושיש להפקיר את הכלכלה לחסדי קובעי המדיניות הפיסקאלית, כלומר לנשיא ולקונגרס. אולם זוהי אפשרות לא סבירה. ראשי הפד הינם מאמינים גדולים באינפלציה, והלחץ הפוליטי מצידו של אובמה לפתוח מחדש את הברז יהיה קשה מנשוא.

פתיחת הברז המוניטארי תזרים בוודאי עוד אוויר חם לבועות הנכסים, אולם המשמעות ארוכת הטווח בכל בועה כזו ידועה: ככל שיש יותר אוויר חם בפנים, כך ההתפוצצות יותר מכאיבה, הרסנית ובלתי נמנעת.

המאמר פורסם במקור בגלובס ב-23 לפברואר 2014. 

A radio interview on ICL fleeing Israel because of taxes. TLV1 radio

כימיקלים לישראל בורחת מישראל. ראיון בכלכליסט TV, פברואר 2014

מדוע עידן עופר בורח מישראל - ראיון עם צבע הכסף ברשת ב', 1...

מדוע סין קונה כל כך הרבה זהב ואיך זה קשור לכלכלת ארה"ב

מבט מפוכח על הקשר בין חרם אירופאי לבין השקל והייצוא

ראיון רדיו באנגלית על אפשרות רכישתה של טבע ע"י ולאנט. רדיו TLV1