בנק ישראל פוגע בכלכלת ישראל

הורדת הרבית מייקרת את הייבוא ומגדילה את העיוותים בשוק

הורדת הרבית המפתיעה של בנק ישראל אתמול מוסברת בעיקר כניסיון לעודד את הייצוא ומניעת אובדן מקומות עבודה. אך בנק ישראל מבלבל בין אמצעי למטרה. מטרתה של כלכלת ישראל היא לא לייצא, מטרתה היא להגדיל את עושרם של אזרחי ישראל, ובנק ישראל פוגע אנושות במטרה הזו.

בנק ישראל שוכח שהצד השני של הייצוא הוא הייבוא. ככל שהמדינה מחלישה את המטבע שלה, כך היא מייקרת את מוצרי הייבוא – מכוניות, רהיטים, מוצרי אלקטרוניקה, ביגוד, נפט, חומרי גלם, תיירות חוץ. כל המוצרים האלה יהפכו להיות יקרים יותר כתוצאה מהפגיעה במטבע. יוקר המחיה היא בעיה ידועה בארץ, ובנק ישראל רק מוסיף שמן למדורה.

בנק ישראל כנראה מודאג מאובדן מקומות עבודה בשל חוזקו של השקל. אבל גם כאן בנק ישראל שוכח את הצד השני של המשוואה. מה הטעם להוסיף כמה מקומות עבודה אם יוקר המחיה של שמונה מיליון ישראלים יעלה כתוצאה משחיקת המטבע? הרי אפילו העובדים במגזר הייצוא מקבלים את משכורתם בשקלים, וגם הם ייפגעו.

ייתרה מכך, כמה מקומות עבודה ילכו לאיבוד בכלכלה המקומית כתוצאה מאובדן כוח הקנייה של אזרחי ישראל? אפילו אם בסה"כ מספר מקומות העבודה יישאר יציב, המעמד הבינוני ייפגע כי כל מקומות העבודה ייצרו הכנסה ריאלית נמוכה יותר. אך רשימת הקורבנות של בנק ישראל לא מסתיימת כאן.

הורדת הרבית הופכת חסכונות שמרניים בבנק, אבן פינה של המעמד הבינוני, לחסרי ערך. אובדן האופציה השמרנית הזו דוחפת חוסכים לזרועותיה של הספקולציה, באשר היא תהיה. בין אם מדובר ברכישת דירות במחיר בועתי, או השקעות מסוכנות אחרות. שחיקת ערך המטבע פוגעת גם ואולי בעיקר בפנסיונרים, אנשים שחיים על קצבה קבועה. עניי המדינה בוודאי נפגעים בשל הרגישות שלהם ליוקר המחיה.

אם מדינת ישראל רוצה לעודד את הייצוא, אפשר להשיג את המטרה הזו ללא פגיעה בכלל אזרחי ישראל. הורדת מסי חברות, הפחתת נטל הבירוקרטיה והפחתת אינספור החוקים והרגולציות שהממשלה ממציאה לנו מדי יום, יכולים לחולל פלאים בכל הקשור לייצוא ולפעילות הכלכלית במדינה בכלל. החלשת המטבע היא כנראה הדרך ההרסנית ביותר להשיג את המטרה הזו.

כל מה שבנק ישראל צריך לעשות הוא להביט אל ההיסטוריה הכלכלית של עשרות השנים האחרונות. מדינות כמו שווייץ, יפן, סינגפור, מערב גרמניה (מלפני האיחוד), כולן שגשגו על רקע מטבע מקומי חזק ויקר. בנוסף, מדינות עם מסים נמוכים ורגולציה מועטת, כמו הונג-קונג וסינגפור הן המדינות העשירות בעולם.

 

התעלמות בנק ישראל מהעדויות האלה וההתעקשות על מדיניות רובוטית להחלשת המטבע, התנהגות שהיא אגב משותפת להרבה בנקים מרכזיים אחרים, פוגעת בכולנו.

המאמר פורסם במקור בכלכליסט בתאריך 25 לפברואר, 2014