יום חמישי, 31 בדצמבר 2015
יום שלישי, 22 בדצמבר 2015
ריבית הפד - עלייה לצורך ירידה
יום לאחר שהבנק המרכזי האמריקאי העלה את הריבית, פורסם סקר יצרנים באיזור פילדלפיה שהראה על ירידה בפעילות היצרנית לרמה הנמוכה ביותר מאז פברואר 2013. בנוסף, הגרעון בחשבון השוטף של ארה"ב הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז משבר 2008, כלומר היכולת של כלכלת ארה"ב לייצר את מה שאזרחיה צורכים נמצאת במגמת התדרדרות (החשבון השוטף כולל ייבוא ויצוא של מוצרים ושירותים וגם הכנסות ריבית ודיבידנדים).
יש אירוניה בכך שהנתונים האלה מתפרסמים יום לאחר שהפד מעלה ריבית, אך אין בכך הפתעה. אנו עדים כבר מזה כשנה לזרם של נתונים כלכליים שליליים הנוגעים לפעילות היצור, הצריכה וההשקעה בארה"ב.
למשל, בסוף השבוע של בלאק פריידי, התקשורת הכלכלית התמוגגה מהגידול בקניות און-ליין לעומת שנה שעברה, אך התעלמה מכך שהקיטון בקניות מסורתיות האפיל על הצמיחה באון-ליין. דוגמא נוספת- סקר היצרנים הכללי בארה״ב לחודש נובמבר מצא שיש התכווצות בפעילות היצרנית, הנתון החלש ביותר מאז יוני 2009. יש עוד דוגמאות למכביר אבל הנקודה היא ברורה - מרבית הנתונים מראים על האטה בצמיחה, אם לא על ירידה ממש.
הנתונים האלה הופכים את העלאת הריבית למוזרה למדי. עפ"י האורתודוקסיה הכלכלית, בנקים מרכזיים אמורים להוריד ריבית כאשר הכלכלה מאטה או נכנסת למיתון, והם אמורים להעלות את הריבית כאשר הכלכלה צוברת מומנטום, מתוך חשש להתחממות יתר של הכלכלה והתפרצות אינפלציונית. אין זה משנה כרגע אם האורתודוקסיה הזו נכונה או לא - ולדעתי היא לא נכונה. הנקודה היא שלשיטתו של הפד שבוודאי מאמין בתורה הזו, אין הגיון בלהעלות את הריבית דווקא עכשיו כאשר הכלכלה האמריקאית מראה סימני מצוקה.
השאלה היא אם כך, מדוע הפד בכל זאת העלה את הריבית בשבוע שעבר? כנראה שהתשובה היא שלפד לא הייתה ברירה. הריבית בארה"ב נמצאת ברמה אפסית כבר כשבע שנים, מדיניות חסרת תקדים, והפד חייב היה לנסות לשים לזה סוף. כדי להבין עד כמה המצב הנוכחי הוא יוצא דופן, כדאי לזכור שכאשר אלן גרינספן הוריד את הריבית כדי לאושש את הכלכלה לאחר התנפצות בועת הנאסד"ק, הריבית נחתכה בשנת 2003 לשפל של אחוז אחד ונשארה שם כשנה אחת בלבד. בסטנדרטים של היום, ריבית של אחוז אחד נתפסת כגבוהה.
והנה הבעיה המרכזית. המדיניות של הפד נכשלה ביצירת התאוששות כלכלית חזקה. הנהנים העיקרים ממדיניות הכסף הזול משתייכים למאיון העליון שמשקיע בוול סטריט ולא הציבור הרחב. לדוגמא - שיעור הבעלות על בתים בארה"ב נמצא בשפל של 48 שנים ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמצא ברמה הנמוכה ביותר מאז 1977.
אך הכישלון הזה עוד עלול להיראות כצרה היותר קטנה של הפד, וזאת מאחר שיש סיכוי גבוה שכבר ב-2016 ארה"ב תיכנס למיתון.
למעשה, הזמן שעבר מאז מיתון 2008 כמעט מבטיח מיתון בתקופה הקרובה. כי זאת יש לזכור - מאז תום מלחמת העולם השנייה, מחזור העסקים הממוצע נמשך 69 חודשים בלבד. אנחנו נמצאים בערך בחודש ה-76 של מחזור העסקים העכשווי. לפי החשבון הזה, המיתון מחכה להכות בארה"ב בשנת 2016. אם נוסיף לכך את תחילת הצמצום המוניטרי ואת חולשת הנתונים הכלכליים, המיתון אכן בוא יבוא.
כניסת כלכלת ארה"ב למיתון רבעונים ספורים לאחר העלאת הריבית תהווה מבחינת הפד מפלה מקצועית ותדמיתית חסרת תקדים. גם ההשלכות מבחינת שווקי ההון, המטבעות והסחורות תהיינה דרמטיות. היכונו לשנה מטלטלת במיוחד.
תוויות:
ארה"ב,
בנק מרכזי,
דולר,
השקעות הון,
ייבוא,
ייצוא,
כלכלה,
מיתון,
צמיחה כלכלית,
ריבית
יום שני, 21 בדצמבר 2015
יום שלישי, 15 בדצמבר 2015
יום שלישי, 8 בדצמבר 2015
הירשם ל-
רשומות (Atom)