יום רביעי, 14 בספטמבר 2016

התוכנית הכלכלית של הילרי קלינטון היא הרת אסון

ימים ספורים לאחר שדונלד טראמפ הציג את תוכניתו הכלכלית, מועמדת המפלגה הדמוקרטית, הילרי קלינטון, הציגה את התוכנית המתחרה שלה. בניגוד לטראמפ שמציע להגביר את מידת החופש הכלכלי של האזרח האמריקאי, קלינטון מציעה לסחוט עוד ועוד כספים מהעשירים ומהחברות, לטובת המעמד הבינוני כביכול. קשה להבין איך הכלכלה האמריקאית יכולה לצאת נשכרת מהרעיונות שלה. 

קלינטון מגיעה לבחירות בעמדה בעייתית במקצת במה שקשור לכלכלת ארה״ב. טראמפ שאינו מחויב בשום צורה לאובמה, מבקר בצורה חריפה את הכלכלה ומציע פתרונות, בחלקם דרמטיים. לעומתו, קלינטון מציגה עצמה כממשיכת דרכו של אובמה ולכן מתקשה להגיד מלים קשות מדי על מצבה של ארה"ב. אולם, עצם העובדה שמועמדים אנטי-ממסדיים כמו טראמפ וברני סנדרס סוחפים כל כך הרבה תמיכה, מרמזת שהמצב אינו שפיר. 

הסתירה הזו בין מחויבות קלינטון לכלכלת אובמה לבין מצבו האמיתי של האזרח האמריקאי, היא אולי אחת הסיבות שהיא מתקשה לייצר התלהבות רבה, אפילו בקרב תומכים מסורתיים במפלגה הדמוקרטית. 

בכל אופן, תוכנית קלינטון מבוססת על רעיונות קלאסיים של השמאל הכלכלי: מלחמת מעמדות ושנאה לעשירים. למשל, טראמפ הציע להוריד את מס החברות בארה"ב מ-35% ל-15%, מה שבין היתר, אמור להעלים את המוטיבציה של חברות אמריקאיות להעביר את המטות שלהם לחו"ל. הפתרון של קלינטון לבעיה הזו הוא להטיל מעין קנס או מס יציאה כעונש על חברות שבוחרות בטקטיקה הזו. יש להצעה שלה אטרקטיביות מסוימת בקרב אלה ששוטמים את הרעיון שחברות נועדו להרוויח כסף. היגיון כלכלי - אין בה.

אפשר לנחש שהחברות לא יגדילו את ההשקעות שלהן בארה"ב כתוצאה מהידוק עניבת החנק שמציעה קלינטון. התוצאה הסבירה יותר היא שפחות עסקים חדשים ייפתחו בארה"ב ושנראה אינפלציה של אסטרטגיות מסים מתוחכמות ויקרות, כדי להיחלץ מהביצה האמריקאית. כלומר, לכל היותר מי שייהנה הן להקות של רואי חשבון ועורכי דין, לא המעמד הבינוני שקלינטון מתיימרת לייצג.

בהמשך לאותו קו פופוליסטי אך חסר היגיון כלכלי, קלינטון מציעה להעלות את שכר המינימום. בתור הצדקה, היא מעלה מהאוב את הנרי פורד שבתחילת המאה ה-20 שילם שכר גבוה בהרבה מהמקובל באותם ימים, כדי שעובדיו יוכלו להרשות לעצמם לקנות את המכוניות שהם בעצמם עזרו לבנות וכך יעזרו לחברת פורד. קצת עצוב לראות כיצד השקר הזה ממשיך לחיות. איזו חשיבות יש למספר המוגבל של עובדי פורד, יחסית למיליוני המכוניות שהחברה מכרה במהלך השנים? 

האמת היא שהנרי פורד שילם ביד רחבה לעובדיו מסיבות קפיטליסטיות, ותו לא. בשיטת הייצור החדשה שלו היה חיוני לאמן כהלכה את העובדים, וכדי לוודא שהעובדים המאומנים לא יעזבו אותו הוא שילם להם שכר גבוה. במלים אחרות: תחרות על עובדים ועלייה בפרודוקטיביות תעשייתית הן המפתח לשכר גבוה, כך משחר המהפכה התעשייתית ועד ימינו. 

שכר מינימום נשמע אולי טוב, אבל אין דרך טובה יותר לחסום את כניסתם של עובדים צעירים וחסרי כישורים למעגל העבודה. אפשר לנחש שקלינטון, שלה יחסים טובים עם ארגוני עובדים, יודעת יפה מאוד שהארגונים תומכים בשכר מינימום כדי להגן על עובדיהם המאוגדים מתחרות. מבחינת השאר, שכר מינימום הוא אסון. 

טראמפ מציע לבטל את מס הירושה, קלינטון מבטיחה להמשיך לקיימו. מעבר לפן המוסרי – המדינה פוגעת בזכותו של ההורה להוריש את הרכוש שצבר בימי חייו – מס ירושה הוא גם בעייתי מבחינה כלכלית. בעיה נפוצה של יורשים רבים היא חוסר נזילות. כלומר, כאשר מגיעה השעה לשלם את המס בדולרים, ליורשים רבים אין את ההון הנזיל הדרוש והם נאלצים למכור את העסק שהוריהם בנו, כדי לשלם את המס. הקונים הם בדרך כלל החברות הגדולות, שנפטרות כך ממתחרים. התוצאה היא הרס עסקים וירידה בתחרות – וכמובן, גם ירידה באיכות ועליית מחירים. כמו בהצעות אחרות של קלינטון, גם מס ירושה מצטיין בכוח משיכה פופוליסטי, אך גם בפוטנציאל לפגיעה בכלכלה בכלל ובמעמד הבינוני-נמוך בפרט. 

ישנן עוד כמה וכמה הצעות בתוכנית של קלינטון ולא כולן גרועות, למשל פישוט תשלומי מסים לעסקים קטנים. אבל, בגדול, המצע הכלכלי שלה מושתת על ייצר הקנאה, ודוגל בנקמנות בעשירים, חלוקת כספים מסיבית לקבוצה אחת על חשבון קבוצה אחרת, והידוק השליטה של המדינה בכלכלה.

אלה בדיוק הרעיונות העבשים, שגורמים להידרדרות ממושכת בכלכלת המערב כבר כמה עשורים. למרבה הצער, הם פופולריים גם בישראל. עוד כחודשיים נראה אם האמריקאים בשלים לפתרונות הקפיטליסטים שטראמפ מציע, או שמא הרוח הרעה של השמאל הכלכלי תגביר את אחיזתה בארה"ב.

המאמר פורסם בגלובס.


4 תגובות:

  1. האם הרוב מורישים עסקים? כנראה שלא, ואולי צריך להכניס לחוק הגבלות על מס עסקים קטנים. הרוב כנראה מורישים נדל"ן וכסף ודווקא מס פה הוא נכון כדי לשפר את השיוויון בחברה (וגם למנוע עודף של כסף טיפש, כלומר כזה שנחת על ידיים שלא עבדו בשבילו ונוטות לבזבז אותו על שטויות במקום לתרום לחברה).
    דבר נוסף: האם לא ניתן לשלב בין שוק חופשי לסוציאליזם? למשל שוק ההייטק הוא חופשי ותחרותי ויהיה קשה להתערב בו מבלי לפגוע. אבל מה עם חקלאות? האם עזרה לחקלאים בגולן על חשבון תוצרת חקלאית ממדינות עניות זולה וריווחית יותר זה כל כך רע? זה עזרה למקורבים? או אולי יש פה בילבול בין סוציאליזם לשחיתות. איש עיריה שבוחר מקורבים במכרז הוא מושחת ולא סוציאליסט. אבל אם הוא מעוניין לתמוך ביצירת מקומות עבודה באזור שלו אז צריך לאפשר לו במגבלות מסוימות, גם אם להביא סינים יותר יעיל ויעשיר כמה חברות מתווכים שמנהליהם עם השכלה נמוכה ותרומה אפסית לחברה. מה זה יעזור לחברה ולמדינה שכמה יבואני סינים ירוויחו במקום אוכלוסיה מקומית בעיר פריפריה?

    השבמחק
  2. שיפור השוויון בחברה ע"י גניבה מאלה שיש להם הוא לא מוסרי בעיני וגם לא באמת מביא לרווחה כלכלית. אני גם לא יודע מה זה בזבוז על שטויות ומה זה לתרום לחברה. אם הכסף הוא שלך, תעשה בו מה שאתה רוצה. אם אתה לא יכול לעשות איתו מה שאתה רוצה אז הוא לא שלך. כשאתה עוזר לחקלאים ע"י הטלת מכסים או כל הגבלה אחרת על ייבוא אתה פוגע ב-8 מיליון צרכנים שנאלצים לקנות תוצרת חקלאית נחותה וביוקר. אתה מודאג מיבוא סינים? מה זה בעצם ייבוא בגדים מסין אם לא "ייבוא עבודה סינית"? ואיך זה פגע באזרחי מדינת ישראל? מפריע לך שאנחנו קונים בגדים איכותיים בזול? לי לא. זה פוגע ברווחה הכלכלית של אזרחי מדינת ישראל? ממש לא.

    השבמחק
  3. החיים לא פשוטים. בפריפריה יש מפעלים, חלקם היסטוריים, וניסו לשמור עליהם במשך השנים. זה לא כלכלי במקרה של טקסטיל כי בסין זול יותר ולכן המפעלים נסגרו. חקלאות זה מקרה שונה. הסחורה הישראלית מגיעה טריה יותר והיא גם לא יקרה בהרבה כשיש הרבה חקלאים. בנוסף, אתה מרוויח פריפריה פעילה ולא מתה (דוגמת הגולן והערבה). נשאלת השאלה? מה יעשו כל אותם אנשים שמאבדים את עבודתם? יגיד הקפיטליסט: שיעבדו בעבודה נדרשת ורווחית ואז הכל יהיה בסדר. נראה אותך מכשיר אותם להייטק או להיות כלכלנים בבנקים או רופאים. סביר יותר שנצטרך לשלם להם אבטלה. וגם כחברה ניפגע כי הצאצאים שלהם יהיו לעומתיים למדינה.
    דבר אחרון: להזכירך מדינות, ובפרט דמוקרטיות, נוצרו על מנת לשרת אוכלוסיה ולהטיב את חייהם של האזרחים, בניגוד לצורות השלטון שקדמו להם. אין שום תועלת למדינה ולאזרחים בריכוזיות ממון ולכן יוצרים חוקים שדואגים לפזר את ההון. מי שזה לא מתאים לו הוא למעשה מתנגד לדעת הרוב. מי אלה אותם מקורבים ומחוברים? פעילי מפלגות? עובדים לא משכילים של חברות ממשלתיות למחצה? פנסיונרים של הצבא? בני משפחה של עובדי עירייה? אסור להתבלבל בין סוציאליזם לשחיתות.

    השבמחק
  4. חקלאות לא שונה מכל סקטור אחר. הסחורה הישראלית טרייה יותר? אז למה להגן עליה עם מכס? אם היא באמת טובה יותר, אנחנו הצרכנים נעדיף אותה על פני סחורה מחו"ל (בחלום הלילה...). אתה שואל מה יעשו החקלאים. מה עשה כל מי שאיבד את מקום עבודתו כשפתחו את השוק הישראלי לייבוא מאז שנות ה-70. למה החקלאים קדושים יותר מעובדי הטקסטיל? או מנגרים וחנויות רהיטים שאיקאה הפכה לפחות נחוצים? תחרות חופשית מביאה לפיזור ממון בצואה הרבה יותר אפקטיבית מסוציאליזם שיוצר חונטה קטנה של מקורבים/פקידים/פוליטיקאים. ומה כל כך נורא בהתנגדות לדעת הרוב? ממתי מה שהרוב חושב הוא נכון או מוסרי? בשביל לפזר את ההון צריך קודם כל להחרים אותו, וזה שהרוב מסכים לזה, לא הופך את זה לפחות גניבה.

    השבמחק