מדיניות הפד והממשל היא כישלון - המשבר בדרך

הצניחה בשוק המניות בארה"ב החלה כבר לקראת סוף 2015, ומאז תחילת 2016 הולכת ומחריפה. רוב ההסברים מתמקדים בהאטה בסין ובהתמוטטות מחיר הנפט, אך אלה הסברים מוטעים המשמשים כמעין מסך עשן שנועד להסתיר את האמת: המדיניות של הפד וממשל אובמה בשבע השנים האחרונות היא כישלון, שמוביל את ארה"ב למשבר גדול יותר מהמשבר הפיננסי של 2008. הצניחה במניות היא גם סימפטום של הכישלון, שגם יביא להחרפתו.

כדי להבין את הצרה שממשל אובמה מבשל לנו, צריך לזכור שבועת הנדל"ן של 2008 תודלקה בראש ובראשונה על ידי הריבית הנמוכה בתחילת שנות ה-2000. אלן גרינספן ניסה לעזור לכלכלת ארה"ב אחרי התפוצצות בועת הדוט-קום, כשהוריד את הריבית לשפל של 1%. הריבית הנמוכה בצירוף חקיקה מעוותת של הקונגרס, הם שהביאו לבועת הסאב פריים והמשבר הפיננסי.

ברננקי, ניסה לפתור את המשבר הפיננסי כפי שגרינספן ניסה לפתור את משבר הדוט-קום, רק שזה הראשון עלה על קודמו - ועשה את זה בגדול יותר - הוא חתך את הריבית ל-0% והשאיר אותה באותה רמה כ-7 שנים. הפיתרון של ברננקי למשבר - ריבית אפס - התקבל באהדה אצל רוב המשקיפים. העובדה שהוא ניסה לפתור את המשבר בעזרת שימוש אגרסיבי בדיוק באותו כלי שגרם למשבר, לא הטרידה יותר מדי אנשים.

נגיד הפד לשעבר לא הסתפק בריבית אפס, אלא הוסיף לארגז הכלים את ההרחבה הכמותית (QE) - מעין שם מכובס להדפסת כסף. ממשל אובמה תרם את שלו בשנים האחרונות עם החרפת הרגולציה, העלאות מסים, תקציבים גירעוניים ועוד. המדיניות הזו, שאפשר לקרוא לה בשם הכללי - מדיניות קיינסיאנית - מעולם לא עזרה לשום מדינה בשום תקופה, והיא מנוגדת לרוח השוק החופשי והקפיטליזם הקלאסי. אבל רוב המשקיפים קיבלו אותם במחיאות כפיים, מסיבה אחת פשוטה:
 
מדד המניות הראשי בארה"ב, S&P500, כמעט שילש עצמו מאז השפל של 2009. במילים אחרות, ברננקי / אובמה הצליחו, בעזרת אוקיינוס של כסף זול, לנפח בועת מניות חדשה שהחליפה את בועת הנדל"ן של הצמד גרינספן / בוש. אלא שאפילו מבעד לבועה אפשר בקלות להבחין בקשיים בכלכלה הריאלית. למשל, שיעור הבעלות על בתים בארה"ב נמצא בשפל של 48 שנים ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמצא ברמה הנמוכה ביותר מאז 1977. בכלל, בחודשים האחרונים זרם החדשות הכלכליות בארה"ב, בעיקר לגבי פעילות יצרנית, מזכיר רמות שפל שטרם נראו מאז שיא משבר הסאב-פריים. לאחרונה מצטברות עדויות גם לגבי חולשתו הגוברת של הצרכן האמריקני - ראה למשל את עונת הקניות החלשה.

 
וכאן אנחנו חוזרים לשאלה, מדוע המניות צונחות דווקא עכשיו? התשובה, הפד עשה טעות קשה ובמו ידיו ניפץ את הבועה כאשר סיים את הדפסת הכספים (QE3) באוקטובר 2014 והעלה את הריבית בדצמבר 2015. כעת המציאות המכוערת מרימה את ראשה. שוק המניות לא ניצב על יסודות כלכליים בריאים, כלומר השקעות הון פרודוקטיביות, רווחים עולים וקהל צרכנים משגשג, אלא על בועת כסף זול. וכשהכסף הזול מפסיק לזרום באותו קצב אליו המניות הורגלו בשנים האחרונות, התוצאה גלויה לעין.

שאלת השאלות היא כיצד הפד וממשל אובמה יגיבו לנעשה בשווקים. אפשר לקוות שסוף סוף הלקח יילמד, בועת הנכסים תנופץ אחת ולתמיד ונחזור לאמריקה של יוזמה חופשית והתערבות מינימלית של הממשל בחיים הכלכליים. אך סביר שנראה בדיוק את ההיפך - ניסיון להחזיר אויר חם לבועה על ידי הורדת הריבית בחזרה לאפס, סבב הדפסות חדש ואולי אף תמרוצים פיסקאליים. כל אלה אולי יעזרו לזמן מה, אבל המציאות בסופו של דבר תמיד מנצחת, ומתישהו הבועה תתנפץ בלי קשר לכמה כסף הפד ידפיס. כשהיום הזה יבוא, משבר 2008 ייראה כמו לא יותר ממופע חימום.

המאמר פורסם בביזפורטל