ברוב המקרים צריך להיזהר
ולא להסיק מסקנות גורפות מתנודות בשערי המניות בטווח קצר. ובכל זאת, ייתכן
שההתאוששות המהירה במניות בסוף השבוע האחרון, והחזרה המאכזבת לנתיב הירידות מיד
ביום שני, מספקות תובנה קודרת לגבי ארה"ב.
לאחר תחילת שנה גרועה במיוחד, נגיד הבנק המרכזי האירופי,
מריו דראגי, זרק לשוק המניות גלגל הצלה ביום חמישי האחרון, כאשר דיבר על תמרוצים
מוניטריים נוספים. השוק הגיב בהתלהבות ושמועות לגבי תמרוצים גם מכיוון המזרח
הוסיפו למומנטום החיובי. אך מתברר שזה היה מומנטום קצר טווח עד מאוד, שכאמור החזיק
מעמד רק עד תחילת שבוע המסחר החדש.
מה אפשר ללמוד משינויי הכיוון האלה?
כמובן שאפשר לפטור את העניין בעצבנות ובחוסר וודאות, אך יש עוד אפשרות - ייתכן שההתלהבות מהנדיבות המוניטרית של דראגי לא מחזיקה מעמד, כי הבעיה היא לא אירופה, סין ובטח שלא מחיר הנפט - הבעיה היא ארה"ב.
הנקודה, שחלק נכבד מאוד מהעליות הפנטסטיות שראינו ב-S&P500
מאז 2009 לא נבע מצמיחה כלכלית בריאה, השקעות הון
פרודוקטיביות והתאוששות המגזר היצרני, אלא מאוקיינוס הכסף הזול ששפך הפד אל תוך
שוקי המניות והנדל"ן. וכעת כאשר האוקיינוס הזה מתחיל להתייבש, כלכלת
ארה"ב נגלית במערומיה.
מדוע האוקיינוס מתחיל להתייבש? כי הפד סיים את ההרחבות
המוניטריות בסוף 2014, העלה את שיעור הריבית בסוף 2015 ואף מאיים להמשיך להעלותה
במשך 2016. במילים אחרות, הפד מוציא אויר מהבועה שעמל לנפח מאז 2009.
מה יקרה הלאה?
אפשר לקוות שהפד ישלים עם התנפצות הבועה, ימשיך להעלות
ריבית בשנים הקרובות ויחזיר את הכלכלה לנתיב שפוי המבוסס על השקעות אמיתיות בסביבת
אשראי המעוגנת במציאות הכלכלית. זהו נתיב מכאיב כי התנפצות הבועה תלווה בנחיתה קשה
של המניות ובהתכווצות זמנית של הכלכלה האמריקנית. אך לטווח הארוך זוהי הבחירה
הנכונה. למרבה הצער הסיכוי שהדבר יקרה הוא קטן.
הפד מחויב לבועה שהוא יצר בשבע השנים האחרונות - בועה שמצטיינת בעיקר בנסיקת מחירי המניות והנדל"ן. התנפצות סופית של הבועה תהווה כישלון קולוסאלי, ולכן יש לצפות שהפד יסכים עם ירידה נוספת במחירי המניות רק עד לנקודה מסוימת, לפני שיפתח מחדש את הברזים המוניטריים, יחזור להוריד ריבית ולהדפיס דולרים. אמנם הורדת ריבית כזו תהווה אף היא סימן חותך לכישלון של הפד, אבל כאשר הברירה היא יציאת כל האוויר מבועת המניות - הפד יעדיף את הבושה שבהורדת הריבית בחזרה לאפס על פני היעלמות כל ההישגים - מדומיינים ככל שיהיו - של השנים האחרונות.
ייתכן שרמז ראשון לנכונות של הפד לשנות כיוון הגיע בהודאתו שהכלכלה נחלשת. התגובה השלילית של המניות מרמזת כנראה שהשוק דורש לא פחות מפתיחת הברזים המוניטריים במלוא העוצמה. כאשר אלה ייפתחו ותיווצר אשליה של התאוששות במניות ובמחיר הנפט, יהיה כדאי לזכור - כוחו של הבנק המרכזי אינו בלתי סופי, וכל בועה דינה להתנפץ. כאשר זו תתנפץ בצורה סופית, מעבר לכוחו של הפד לעזור, אז יתחולל המשבר האמיתי.
הפד מחויב לבועה שהוא יצר בשבע השנים האחרונות - בועה שמצטיינת בעיקר בנסיקת מחירי המניות והנדל"ן. התנפצות סופית של הבועה תהווה כישלון קולוסאלי, ולכן יש לצפות שהפד יסכים עם ירידה נוספת במחירי המניות רק עד לנקודה מסוימת, לפני שיפתח מחדש את הברזים המוניטריים, יחזור להוריד ריבית ולהדפיס דולרים. אמנם הורדת ריבית כזו תהווה אף היא סימן חותך לכישלון של הפד, אבל כאשר הברירה היא יציאת כל האוויר מבועת המניות - הפד יעדיף את הבושה שבהורדת הריבית בחזרה לאפס על פני היעלמות כל ההישגים - מדומיינים ככל שיהיו - של השנים האחרונות.
ייתכן שרמז ראשון לנכונות של הפד לשנות כיוון הגיע בהודאתו שהכלכלה נחלשת. התגובה השלילית של המניות מרמזת כנראה שהשוק דורש לא פחות מפתיחת הברזים המוניטריים במלוא העוצמה. כאשר אלה ייפתחו ותיווצר אשליה של התאוששות במניות ובמחיר הנפט, יהיה כדאי לזכור - כוחו של הבנק המרכזי אינו בלתי סופי, וכל בועה דינה להתנפץ. כאשר זו תתנפץ בצורה סופית, מעבר לכוחו של הפד לעזור, אז יתחולל המשבר האמיתי.
המאמר פורסם במקור בביזפורטל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה