בנק ישראל ממשיך בנסיונותיו לעודד את הייצוא
על ידי החלשת השקל מול הדולר אך מייצר מצב אבסורדי שמוליך לפגיעה קשה בציבור הרחב
בימים האחרונים בנק ישראל המשיך בניסיונותיו
להחליש את השקל. הטיעון הוא שישראל היא כלכלה מוטת ייצוא, ולכן הייצוא הוא מנוע הצמיחה
שלנו. מכאן נובע שכדי להבטיח את הצמיחה יש לעודד את הייצוא ע"י החלשת השקל. אלא
שבבסיס הטענה הזו יש חוסר הבנה עקרוני לגבי תפקיד הייצוא בכלכלה, וחוסר ההבנה הזה מוליך
לפגיעה קשה בציבור הרחב.
ישראל היא כלכלה מוטת ייצוא לא מתוך בחירה
אלא כתוצאה מהעובדה שאנחנו מדינה קטנה שלא יודעת לייצר ביעילות מכוניות, בגדים, רהיטים,
אלקטרוניקה, ועוד מוצרים רבים. בגלל חוסר היכולת לייצר בעצמנו את המוצרים האלה, אין
לנו ברירה אלא לייצא את מה שאנחנו כן יודעים לעשות – כלי נשק, תרופות, טכנולוגיה, כימיקלים
ועוד.
כל מה שמדינת ישראל מייצאת, חוזר אלינו
בצורת מט"ח שבאמצעותו אנחנו יכולים לייבא נפט, מכוניות, אלקטרוניקה ומוצרים אחרים.
כלומר, ייצוא אינו מטרה בפני עצמו, הוא בסה"כ כלי למימון הייבוא. או במילים אחרות,
אזרחי ישראל לא נועדו לשרת את הייצוא, הייצוא נועד לשרת אותם.
זו הסיבה שרבים מבינים אינסטיקטיבית שאם
נחליש את השקל מעבר לרמה מסוימת, נניח 6 שקלים לדולר, הנזק יהיה רב מהתועלת, כי הייבוא
יהיה יקר מדי, יוקר המחייה יזנק, ואזרחי ישראל - למעט אולי בעלי מניות של חברות יצואניות
- יהיו עניים יותר. אם הנקודה הזו לא מספיק ברורה, אפשר להקצין אותה לאבסורד – מה יהיה
אם בנק ישראל ידפיס כל כך הרבה שקלים עד שנצטרך אלף שקל לקנות דולר אחד? את התשובה
אפשר לחפש בזימבבואה של ימינו או בגרמניה של לפני 90 שנה. אנחנו אולי נייצא בכמויות
אבל נחיה בעוני מחפיר כי לא נוכל להרשות לעצמנו מוצרי ייבוא כלשהם.
צריך לזכור שהגורם העיקרי שמחזק את השקל
הוא מאזן התשלומים החיובי, כלומר הייצוא החזק. העובדה הזו לבדה אמורה לרמוז עד כמה
זה טיפשי לחשוש מהתחזקות השקל. אם הייצוא מחזק את השקל, מה ההיגיון בלהחליש את השקל
כדי לעזור לייצוא שהוא זה שמלכתחילה מחזק את השקל? לכל היותר, אם השקל יתחזק לרמה שתפגע
בייצוא, הייצוא ייחלש ועימו השקל, מה שיעודד את הייצוא. כלומר כוחות הביקוש וההיצע
של השוק החופשי ידחפו תמיד לשיווי משקל דינמי. הרעיון שפוליטביורו מוניטארי בדמות בנק
ישראל יכול לנהל את שיווי המשקל הזה בצורה יעילה יותר מהשוק החופשי, הוא רעיון עיוועים
בסגנון סובייטי.
כדי להבהיר את התועלת שבשקל חזק, נקצין
גם את המצב הזו לרמה אבסורדית. נניח שמסיבות לא מובנות (ובלתי אפשריות) השקל מתחזק
לרמה של 1,000 דולר לשקל. ברור שבמצב כזה מדינת ישראל לא תייצא דבר שכן אף מדינה לא
תוכל להרשות לעצמה לקנות את המוצרים שלנו. ומה בכך? הרי לאזרחי ישראל יהיה כוח קנייה
פנטסטי וכולנו נהיה עשירים כקורח.
הדוגמא כמובן לא מציאותית אבל הנקודה היא
שההיגיון שמצדד בהחלשת השקל אינו עקבי. בנקודה מסוימת, ברור לכולם שהשקל יהיה חלש מדי
וכוח הקנייה של אזרחי ישראל יישחק לאבק דק. לעומת זאת, ההיגיון שמצדד בשקל חזק הוא
עקבי עד הסוף. אין שום נקודה שבה השקל הוא חזק מדי, שכן ככל שהוא מתחזק כך כוח הקנייה
שלנו עולה.
דרך אגב, הפרנק השוויצרי זינק לעומת הדולר
ב-300% ב-45 השנים האחרונות בזכות עודף מסחרי עצום. שוויץ היא כיום הכלכלה התעשייתית
העשירה ביותר במערב, לתשומת הלב של כל אלה שחושבים ששקל חזק זו בעיה.
המאמר פורסם בכלכליסט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה