דו"ח
התעסוקה החלש שפורסם היום, ושורה ארוכה של נתוני מאקרו לא מחמיאים, מרמזים
שההתאוששות הכלכלית בארה"ב היא לא יותר מפנטזיה, שתודלקה על ידי אוקיינוס
הכסף הזול ששפך הפד לתוך המשק מאז סוף 2008
דו"ח
התעסוקה החלש שפורסם היום בארה"ב - תוספת של 126 אלף משרות במרץ לעומת תחזית
ל-245 אלף משרות - הפתיע את השוק. לכך יש להוסיף שורה ארוכה של נתוני מאקרו חלשים
שפורסמו בחודשים האחרונים. כל הנתונים האלה ביחד מרמזים שההתאוששות הכלכלית בארה"ב
היא לא יותר מפנטזיה.
אמנם התמ"ג
האמריקאי צמח ברבעון השלישי ב-5%, מה ששכנע רבים שאכן ארה"ב סוף סוף עלתה על
הנתיב הנכון. אך נתוני הרבעון השלישי עוותו בשל הוצאות בריאות של אובמה-קר ובשל
בניית מלאים של עסקים, שקיוו לעונת קניות חזקה. נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי - 2.2%
- מעידים שזו הייתה תקוות שווא, ויש אף חשש לקיפאון מוחלט בצמיחה ברבעון הראשון של
2015.
הבנק המרכזי
האמריקאי סיים את תוכנית ההרחבה הכמותית השלישית (הרחבה כמותית היא שם מכובס
להדפסת כסף) באוקטובר 2014, כאשר ההיגיון היה שסוף סוף, לאחר 6 שנים של ריבית
אפסית ולאחר שלושה סבבים של הרחבות כמותיות, כלכלת ארה"ב נמצאת בתהליך הבראה
מתקדם וצריכה פחות עזרה מהבנק המרכזי.
התקווה שכלכלת
ארה"ב מבריאה נולדה בעיקר מהגאות במחירי המניות וההתאוששות במחירי הדיור. הבעיה
היא שכל אלה הן תוצאות לא של שיפור אמיתי בכלכלה אלא של אוקיינוס הכסף הזול ששפך
הפד לתוך המשק מאז סוף 2008. את ההוכחה לזה אפשר לראות בנתוני הבעלות על הבתים
בארה"ב שנמצאים בשפל של כמעט דור. חלק גדול מקוני הדירות והבתים בשנים
האחרונות הם משקיעים וקרנות גידור שיכולים ללוות בזול, ולא הציבור האמריקאי
בכללותו שאינו יכול להרשות לעצמו קניית בתים במחירים הנוכחיים. גם הגאות במחירי
המניות נתמכת ע"י המדיניות המוניטארית והיא תניב רווחי עתק בעיקר לעשירי ארה"ב,
לא לציבור האמריקאי הרחב.
כלכלנים
אופטימיים מצביעים גם על הירידה בשיעור האבטלה כסימן נוסף שהכלכלה מתאוששת. הם
מתעלמים מעובדות לא נעימות כמו למשל שמיליוני אמריקאים התייאשו מהסיכוי למצוא
עבודה ואינם נספרים עוד כמובטלים. עובדה נוספת, אולי אפילו חשובה יותר, היא שאמנם
מבחינת מספר המשרות, השוק האמריקאי הצליח להחזיר את מה שאיבד במשבר 2008, אך איכות
המשרות היא נחותה. משרות איכותיות במשרה מלאה הוחלפו במשרות חלקיות במגזרים לא
מכניסים כמו מגזר ההארחה והסעדה. ברמנים ומלצרים החליפו עובדי ייצור.
בשנים שעברו מאז
פרוץ המשבר הנהגת ארה"ב בזבזה את ההזדמנות שהייתה לה לתקן את מה שדרוש תיקון.
הבעיות האמיתיות הן מסים גבוהים, רגולציה ענפה ותקציב פדראלי גדול מדי. הבעיות
האלה מתבטאות בצמיחה עלובה, חוב לאומי תופח, גירעון פדראלי כרוני וגרעון מסחרי
עצום.
הפתרון לבעיות
האלה אמור להיות ברור - קיצוץ אגרסיבי בתקציב הפדרלי, הורדת מסים והפסקת ההתערבות
הממשלתית במשק. אך כל אלה הם צעדים לא פופולאריים מבחינה ציבורית ופוליטית. מה
שארה"ב בחרה לעשות, זה להדפיס כסף תוך העמדת פנים שאינפלציה מוניטארית יכולה
להחליף רפורמות מבניות.
בכל אופן, עם
נתוני מאקרו כה חלשים, כנראה שאפשר לשכוח מהעלאת ריבית בארה"ב. בנוסף, יש
לצפות להמשך ההתדרדרות בנתוני המאקרו מה שעלול להביא לסיבוב חדש של הדפסת דולרים
כדי לאושש את הכלכלה. ויש לצפות שכמו שלוש הסבבים הקודמים, גם זה ייכשל ורק יגדיל
את החוב הלאומי ואת העיוותים בכלכלה.
הדולר עדיין
משמש מטבע רזרבה עולמי, מה שיאפשר לפדרל ריזרב, לזמן מה, להמשיך להדפיס בלי למוטט
את ערך המטבע. אולם הפער בין מעמד הדולר בעולם לבין מצבה האמיתי של הכלכלה הולך
וגדל. ביום שבו הפער הזה ייסגר, הדולר יצנח, וכלכלת ארה"ב תיקלע למיתון שיגמד
את משבר 2008.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה