כבר כמה שבועות מוקרן בישראל הסרט המצליח "הפנתר השחור".
כמיטב המסורת של מארוול, גם הפנתר השחור מנסה להעלות לדיון בצורה מבדרת נושאים
פוליטיים וכלכליים מעניינים. אלא שבשונה מכמה סרטי מארוול אחרים, התשובות שהפנתר
השחור נותן אינן עולות בקנה אחד עם ההיסטוריה
וההיגיון הכלכלי. וספוילרים בהמשך.
הפנתר השחור עומד בראש ממלכת ווקאנדה, ממלכה דמיונית באפריקה שמדרום
לסהרה. התמזל מזלה של ווקאנדה ולפני שנים רבות התרסק בגבולותיה מטאוריט עשוי מחומר
ששמו וויברניום. לוויברניום יש תכונות שהופכות אותו למקור אנרגיה וטכנולוגיה כמעט
בלתי מוגבל. בזכותו, ממלכת ווקאנדה הופכת למדינה העשירה, המתקדמת והטכנולוגית
ביותר עלי אדמות. רכבות מגנטיות מהירות ורפואה שנראית כמו מדע בדיוני הן מעשה
יום-יום בממלכת ווקאנדה הקסומה.
במהלך הסרט מזכירים פעם אחר פעם שווקאנדה היא הקהילה השחורה היחידה
העשירה בעולם והמתח בין ההצלחה הייחודית הזו לבין הקשיים של השחורים בשאר היבשת
האפריקנית ובארה"ב עומד במרכז העלילה, והוא המניע העיקרי של הדמויות.
הסרט טוען, לפעמים ישירות ולפעמים במרומז, שווקאנדה כאמור היא עשירה
בזכות מחצב טבע מיוחד שנפל בחלקה וששאר היבשת היא ענייה כי הקולוניאליסטים הלבנים
שדדו ממנה אוצרות טבע והשאירו אותה מתבוססת בעונייה. זוהי טענה חלשה. מספיק להביט
כיום על מדינות כמו הונג קונג וסינגפור, שאין בהן מחצב טבע אחד לרפואה ועדיין הן
בין המדינות העשירות בתבל. שווייץ אמנם יכולה להתגאות בהרי האלפים, אבל גם לה אין מחצבי טבע משמעותיים. אפילו לישראל, שהיא
בין 50 המדינות העשירות בעולם,
לא היה מחצב טבע משמעותי עד השנים האחרונות. רוסיה ודרום אמריקה, לעומת זאת, עשירים במחצבי טבע אך
הם יחסית עניים.
ויש גם לתת את הדעת על העובדה שלמדינות אפריקה היו מחצבי טבע מדהימים
במשך אלפי שנה לפני שבאו הלבנים ושדדו את אותם מחצבים. מדוע אפריקה לא התעשרה במה-
לך אלפי השנים האלה אם באמת מחצ- בי טבע הם המפתח? ומדוע האירופאים הם אלה שהגיעו
לדרגת פיתוח כלכלי שאפשרה להם
לכבוש/ליישב/לנצל את אפריקה? אלה לא שאלות פשוטות אבל קשה לומר שבמחצבי טבע בלבד
טמונה התשובה.
עלילת הסרט מביאה את תושבי ווקאנדה למסקנה שההתבודדות שלהם והניתוק
מהעולם אינם דרך פעולה מוסרית. ולכן הם מחליטים
לעזור לקהילות השחורות בארה"ב. עם זאת, ווקאנדה מסרבת לעזור על ידי
קליטת פליטים כי "כשמכניסים פליטים אז מכניסים גם את הבעיות שלהם". זווית ראייה מעניינת אפרופו מה
שמתחולל באירופה וגם בישראל.
אז איך בכל זאת ווקאנדה מחליטה לעזור? על ידי שיתוף הטכנולוגיה שלה עם
הקהילות השחורות בגטו העירוני - בניו יורק, כמדומני. וזוהי אולי הטעות המרכזית של
היוצרים, שרותמים את העגלה לפני הסוס. טכנולוגיה לא מביאה לעושר. תרבות המכבדת
חופש כלכלי, הגנה על זכויות קניין, יזמות
פרטית, היא שמעודדת פיתוח ויוצרת רווחה כלכלית לכלל האוכלוסייה.
ווקאנדה היתה צריכה לממן בארה"ב מועמד לנשיאות שיצמצם מאוד
את מערכת הרווחה, יעשה דה-רגולציה, יקצץ
בתקציב, ינהיג את שיטת השוברים ויסגור את בתי הספר הממשלתיים. אבל להנחית מטוס או
חללית באמצע הגטו כנראה מצטלם טוב יותר.
המאמר פורסם ב"ישראל היום" ב-30 למרץ 2018.
לי משום מה נראה התיאור שלך את נושא הסרט כתיאור אלגורי של ערב הסעודית והאמירויות והשפעתם על עולם האסלאם המפגר שהולך ומשתלט על העולם ומשיג אותו חזרה לימי הביניים
השבמחק