לאחרונה העבירה הכנסת חוק המגביל את השימוש
במזומן. זהו חוק מסוכן בעל השלכות רחבות, וראוי להתעכב על פוטנציאל הנזק שהוא עלול
לגרום. החוק אמנם רק מגביל את השימוש במזומן ולא אוסר אותו לחלוטין, אבל המטרה
הסופית ידועה - הוצאת המזומן אל מחוץ לחוק והחלפתו בכרטיסי אשראי ובהעברות
בנקאיות. פוליטיקאים, כלכלנים וביורוקרטים ברחבי העולם דוחפים למטרה הזו בגלוי,
ויש להניח שהחוק שעבר בשבוע שעבר הוא רק שלב ראשון במסע המפוקפק הזה.
כדי להבין עד כמה החוק מסוכן, צריך להיזכר במשבר
הפיננסי של ,2008 שבעקבותיו בנקים מרכזיים הורידו את הריבית לאפס בניסיון להבריא את
הכלכלה. הריבית האפסית הזו ניפחה בועות חדשות, תדלקה זינוק מלאכותי במחירי
הנדל"ן והרסה את האפשרות של המעמד הבינוני לחסוך את כספו בבנק. אבל לפחות
בפני הבנקים המרכזיים עמד מחסום האפס - כלומר, לא היה אפשר להוריד את הריבית בבנק
לחוסכים פרטיים אל מתחת לאפס. שהרי ברור שברגע שהחוסך המצוי ייאלץ לשלם קנס על
הפקדת הכסף בבנק - שזו המשמעות של ריבית שלילית - הוא יוציא את כספו וישמור אותו
כמזומן בכספת.
אם הפוליטיקאים יצליחו במזימתם להוציא את המזומן
אל מחוץ לחוק, האפשרות הזו לא תעמוד עוד בפני האזרח. הבנקים המרכזיים יוכלו להנהיג
ריבית שלילית וכך יוכלו לד- חוף את האזרח לפעולות לא אחראיות - למשל, השקעות
נואשות במניות ובנדל"ן, וגם, ואולי בעיקר, צריכה מוגברת. הדבר תואם את
האינטרס של הפוליטיקאים - תדלוק מתמשך של בועת מניות, נדל"ן וצריכה,
שתעזור להם לנצח בבחירות הקרובות, אך שתביא לחיסול הבסיס האמיתי וארוך הטווח של
כלכלה משגשגת - חיסכון והשקעה.
להוצאת המזומן אל מחוץ לחוק יש משמעות מסוכנת
נוספת - אובדן מוחלט של פרטיות. ללא מזומן, כל פעולה כספית תהיה שקופה
לשלטונות - החל מקנייה בסופר, דרך תרומה לתנועה פוליטית שאולי אינה מוצאת חן בעיני
השלטון, וכלה בקניית כרטיס נסיעה לחו"ל (וזה לא משנה שכיום אנו כבר
נוהגים להשתמש בכרטיסי אשראי לצורך פעולות כאלה; העניין הוא שלפחות יש לנו אפשרות
לשלם במזומן). מצחיק שבתקופה שבה מרבים להתלונן על הכוח ועל כמות המידע
שמצטברים אצל גופים פרטיים כגון פייסבוק וגוגל, איש כמעט אינו מתריע מפני ממשלות
שחותרות לאסוף עלינו מידע בהיקף שאורוול אפילו לא היה יכול לחלום עליו.
התירוץ המקובל למלחמה במזומן הוא המלחמה בהון
השחור. כביכול יש בישראל כלכלה שחורה ענקית, שרק אם נצליח לשים עליה את היד, נוכל
לאסוף כל כך הרבה תשלומי מס, שהממשלה תוכל סוף-סוף לספק לנו שירותים חברתיים
לתפארת. אלה כמובן שטויות. העובדים במגזר הפרטי, אלה שבאמת מממנים את
המדינה, לא יראו כמעט דבר מהכסף הזה. הממשלה תשכור עוד אנשים למגזר הציבורי, יחלקו
שם העלאות שכר, מסיבות הסיום לגנרלים יהיו מפוארות אף יותר, וזהו. החינוך לא
ישתפר והמשטרה לא תש- תפר, כפי שהם לא השתפרו בעשור האחרון, שבו התקציבים שלהם כבר
זינקו בעשרות אחוזים, ריאלית.
הדרך הנכונה, מוסרית וכלכלית, להילחם בהון השחור
היא לקצץ בתקציב ולהוריד מסים, וכך להוריד מהתמריץ להעלים מס. שלא במפתיע, המדינה
עושה בדיוק את ההפך.
המאמר פורסם בישראל היום ב-23 למרץ 2018.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה