שני דברים "טובים" אפשר להגיד על נשיא
ארה"ב לשעבר, ברק אובמה. אחד, שהוא לא היה יותר גרוע מבוש, הנשיא שהגיב למשבר
2008 בגזל כספי משלמי המסים לטובת חילוץ מוסדות פיננסיים הקרובים לצלחת. והדבר
השני שאפשר להגיד הוא שלאובמה יש טונות של מזל.
הנשיאות שלו התחילה 4 חודשים אחרי התנפצות הבועה הפיננסית. זה אפשר
לו, ביחד עם הבנק המרכזי האמריקאי (הפד), לנפח בועה חדשה, לבלות 8 שנים בהאשמת
בוש, וכך לנקות מעצמו כל אחריות למצבה של כלכלת ארה"ב. לאובמה היה מזל כפול –
הוא הצליח לסיים את הכהונה שלו לפני שהבועה שהוא עצמו ניפח, התפוצצה.
ובאמת, טראמפ טען במהלך הקמפיין המוצלח שלו לנשיאות ב-2016,
שהשגשוג בארה"ב הוא ברובו מזויף, מקורו בריבית האפסית שקבע הבנק המרכזי
האמריקאי, ושמדובר "בבועה גדולה ומכוערת" ו"כשהפד יעלה ריבית אנחנו
נראה דברים רעים מאוד קורים בכלכלה".
ריבית נמוכה בצורה מלאכותית יוצרת בועות ע"י כך שהיא מעודדת
השקעות שלא היו קורות בתנאים של ריבית נורמלית, גבוהה יותר. הרבית הנמוכה גם
מרחיקה חוסכים מפיקדונות שמרניים בבנקים, ומעודדת השקעות יותר מסוכנות במניות,
בנדל"ן ובאפיקים אחרים. כאשר הריבית הנמוכה חוזרת לרמה נורמלית, גבוהה יותר,
חלק מההשקעות האלה נימחק וכך נוצר המשבר.
עד כמה חמור עלול להיות המשבר שטראמפ הזהיר מפניו? קשה לומר, אבל
יש לזכור שבשיא ההרחבה המוניטרית של בוש/גרינספן, הריבית עמדה על 1-2% ונשארה ברמה
זו במשך שלוש שנים בלבד. אם המדיניות הזו עזרה ליצור את משבר 2008, כיצד יראה
המשבר שיהיה התוצאה של ריבית שהוחזקה ברמה אפסית במשך 8 שנים ושהייתה מלווה בהדפסת
כספים חסרת תקדים?
השאלה הזו מעוררת סקרנות לאור התנודתיות החריפה במניות בימים
האחרונים. אמנם, בשלב זה מוקדם לומר אם זהו סימן לתחילת התפוצצות בועת אובמה או
שמא מדובר בתיקון זמני בלבד, כזה שקורה אחת לשנה וחצי-שנתיים ושעובד כמעט מבלי
להשאיר סימן. אבל יש לזכור את אזהרתו של טראמפ, שהרי הפד אכן מעלה אט אט את הרבית
ואינו קונה עוד חוב של ממשלת ארה"ב. יש לתהות אם כלכלת ארה"ב עמוסת החוב
- ממשלתי, צרכני ועסקי - יכולה לעמוד בזה.
שאלה גדולה נוספת היא כיצד טראמפ יגיב למשבר שיתחולל אם הבועה
תתנפץ בתקופת כהונתו. טראמפ יכול להגיב כפי שהגיבו שני הממשלים הקודמים - ללחוץ על
הפד לחתוך שוב ריבית ולהדפיס עוד כסף. במקרה הטוב, זו תהיה תרופה שתעבוד כמשכך
כאבים לזמן קצר, אך היא תסבך עוד יותר את מצבה של ארה"ב.
האופציה השנייה שתעמוד בפני טראמפ היא לנצל את המשבר כדי למחוק את
מורשת בוש-אובמה ולאתחל את הכלכלה האמריקאית. כלומר לתת לריבית לעלות לרמה נורמלית
(אלן גרינספן טוען ש-5% היא רמה נורמלית), ולתת לכל בועות הנכסים להתפוצץ אחת
ולתמיד.
קשה להאמין שיהיה לטראמפ אומץ
לעשות משהו כל כך לא שגרתי, אבל אם הוא רוצה להיזכר כנשיא גדול - אפילו אם מדובר
בכהונה אחת בלבד, זו הדרך. בשביל להיות אובמה 2, היינו כבר יכולים להסתפק בהילרי
קלינטון.
המאמר פורסם בישראל היום ב-8 לפברואר 2018.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה