חוק שכר מינימום היה הכלי החביב על גזענים לבנים בתקופת האפרטהייד, והוא עדיין חוק גרוע

רוצים לפגוע בעובדים חלשים? להפלות אוכלוסיות מודרות? להקטין את סיכויי העסקתם של מיעוטים? ייתכן שחוק שכר מינימום הוא בדיוק מה שאתם מחפשים • החל מהעובדים השחורים בארה"ב של שנות ה-30, דרך משטר האפרטהייד בדרום אפריקה וכלה באיגודי העובדים של ימינו, חוק שכר המינימום שירת את העובדים החזקים והמוכשרים על חשבון החלשים • כשאנשים עם כוונות טובות מתעקשים להתעלם מהמציאות כולם משלמים את המחיר

מאמת בסיסית אחת אי אפשר להתחמק: חוק שכר המינימום מעלה את מחיר העבודה ומוריד את הביקוש לעובדים. ומאחר שבתי עסק רבים לא יכולים להרשות לעצמם לשלם משכורות גבוהות יותר, התוצאה הישירה היא פיטורים.

אי אפשר גם להתחמק מהעובדה שחוק שכר מינימום פוגע בראש ובראשונה בעובדים חלשים. עובדים חסרי כישורים, עובדים צעירים, או כאלה שיש להם חיסרון תחרותי, מנסים לעשות את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה באמצעות משרות בשכר נמוך. כאשר הממשלה אוסרת על מעסיקים לשכור עובדים שמוכנים להתפשר על שכר נמוך, היא חוסמת את דרכם של אלה לשוק העבודה.

הדינמיקה הזו הזו כל כך ברורה שגם ארגוני עובדים ופוליטיקאים גזענים בארה"ב עשו שימוש בחוק הזה לטובתם. בשנת 1931 עובדים שחורים בארה"ב ניסו להשתלב בשוק על-ידי הורדת שכר. הדבר גרם לתרעומת רבתי לא רק בגלל שיקולים גזעניים אלא גם בגלל שהלבנים התקשו להתחרות בפועלים השחורים. הלבנים קידמו החלת שכר מינימום ופתרו את הבעיה.

גם בזמן האפרטהייד בדרום אפריקה, שכר מינימום שימש כלי אפקטיבי בידי הגזענים הלבנים שזעמו על השחורים שניסו להתחרות בהם.

למעשה, עד היום חוק זה מיושם ברחבי העולם כדי להגן על וועדי עובדים. היתרון המיוחד של החוק נעוץ בכך שהוא מאפשר לא רק לחסום תחרות חופשית בשוק העבודה, אלא גם עוטף אנוכיות במעטה של מוסר וסולידריות.

ארגוני העובדים אינם היחידים שעושים שימוש ציני בחוק הזה. בשנות ה-60 חברת המעליות אוטיס ניסתה להחדיר לשוק את המעליות האוטומטיות שלה במטרה להחליף מעליות עם מפעיל אנושי. בצירוף מקרים פלאי, החברה החלה באותו זמן לקדם את חוק שכר מינימום במדינת ניו-יורק. הרעיון היה לכפות שכר גבוה על המעסיקים של מפעילי המעליות ובכך להפוך את המעליות האוטומטיות ליותר כדאיות.

50 שנה אחרי המזימה של חברת אוטיס, הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח. הכירו למשל את המכונה להכנת המבורגרים, מכונה שאמורה בקרוב להפוך את רוב העובדים ברשתות המזון המהיר לבלתי נחוצים. יהיה מעניין לראות כיצד יוזמת שכר מינימום של הנשיא אובמה תזרז את כניסת המכונות האלה לארה"ב, שם סקטור ההסעדה הוא מעסיק חשוב במיוחד.

מעניין שאובמה מציע להעלות את שכר המינימום לא בבת אחת אלא בהדרגה, בפריסה על פני רבעונים רבים. אפשר לחשוד שאפילו הוא מבין שהחוק הזה יביא לפיטורים נרחבים, אך אם היישום ייפרס על פני תקופה ארוכה, פיטורים אלה יתרחשו טיפין טיפין וכך יהיה קשה לקשור במדויק ביו הפיטורים לבין שכר המינימום. כך אובמה נהנה מרווח פוליטי נקי: הוא מצטייר כמי שדואג לאדם העובד על-ידי העלאת שכר מינימום, וגם מצליח להתנער מאחריות לפיטוריו של אותו עובד.

לשכר מינימום יש גם תכונה להתנקם אפילו באלה שלא יפוטרו וששכרם יעלה. החוק כופה על המעסיקים לשלם יותר לעובדים למרות שהתפוקה שלהם לא עולה. השורה התחתונה היא שהרווח יורד. ומה עושה איש עסקים כשהרווח יורד? מעלה מחירים. מי שנפגע מכך הם בעיקר העשירונים התחתונים שיוקר המחיה משפיע עליהם יותר מאשר על שאר האוכלוסיה.

ייתכן שהנזק העיקרי מכל המהומה סביב חוק שכר המינימום נובע מכך שהוא מסיח את הדעת מכל הפעולות שהממשלה יכולה לעשות כדי לרומם בצורה דרמטית את רמת החיים במדינה. למשל, ביטול מס חברות (13% בלבד מכלל תקבולי המסים של הממשלה) יביא לפריחה של עסקים בארץ ולכניסה של עסקים רבים מחו"ל, מהלך שיחריף את התחרות על עבודה ולכן יעלה את שכרם של העובדים; דה-רגולציה בשוק העבודה תקטין את העלות לעסקים ותאפשר להם להגדיל את השכר לעובדים; וקיצוץ במס הכנסה יגדיל את שכר הנטו, אם כי כמובן הדבר ייאלץ את הממשלה לקצץ בהוצאותיה.

וכמובן: הממשלה יכולה תמיד להוריד את יוקר המחיה באמצעות פתיחת השוק לתחרות חופשית ללא פשרות. והרשימה עוד ארוכה.

אם שרי הממשלה באמת מעוניינים בכך, יש מתכון מוכח ובדוק להעלאה דרמטית ברמת החיים של כלל אזרחי ישראל. אבל ככל שזה נוגע לקבלת כותרות מחמיאות בעיתונים, תעמולה ריקה על שכר מינימום היא כנראה דרך קלה יותר.

המאמר פורסם במקור במידה ב-7 למאי 2014