הראיון מבוסס על מחקר שאהוליאב לוי ואנוכי פרסמנו באקסלנס-נשואה ב-11 לאוגוסט 2013
שילוב של גורמים עלול להביא לצניחה דרמטית בייצוא בשנים הקרובות
בנק
ישראל ומכון הייצוא כבר הזהירו בעבר כי העובדה ש-10 חברות בישראל אחראיות
לכ-50% מהיצוא היא מקור לדאגה. כיום, יותר מתמיד, ייתכן שאנו קרבים לנקודה
שהריכוז
הזה יהיה בעוכרינו מאחר שרבות מהיצואניות הגדולות עלולות לחוות
בשנה-שנתיים הקרובות הרעה דרמטית בעסקים שלהם, מה שיביא לצניחה בייצוא
הישראלי.
עשרת החברות היצואניות הגדולות (G10
בגרף למעלה) הן: אינטל, אלביט מערכות, בז”ן, טבע, ישקר, כי”ל, מכתשים אגן, פז נפט, תע”א ו–HP
אינדיגו. מבט מהיר ברשימה הזו צריך להדליק אורות אדומים:
אלביט מערכות והתעשייה האווירית:
בערך שליש המכירות של אלביט הן לארה"ב והתע"א מוכרת כ-9% מכלל המכירות שלה
לצפון אמריקה. ארה"ב החלה להוריד בצורה מאוד מתונה את תקציב הביטחון שלה –
אך יש לזכור כי תקציבה היום, כ-700 מיליון דולר, הוא יותר מכפול מתקציבה
בשנת 2000, כ-300 מיליון דולר. יש להניח כי
כאשר ממשלת ארה"ב סוף סוף תתאים את התקציב שלה למציאות הכלכלית, החברות
הישראליות הביטחוניות שמוכרות לאזור זה של העולם תיפגענה קשות. יש לציין כי
התעשייה ערה לפוטנציאל הזה ולכן משקיעה מאמצים רבים בחדירה לשווקים חדשים,
בעיקר במזרח הרחוק. אך אובדן השוק האמריקאי
יהיה מכה קשה ללא ספק.
טבע:
מרבית הקופקסון שטבע
מוכרת ברחבי העולם, כ-4 מיליארד דולר, מיוצר בארץ. אובדן נתח שוק לתרופה
האוראלית החדשה של ביוג'ן, והשקת תחליף גנרי לקופקסון, דבר שעלול לקרות כבר
במאי 2014, יהוו מכה קשה למכירות.
כי"ל:
המשבר
העכשווי בשוק האשלג שנוצר בשל עודף היצע ופירוק הקרטל הרוסי, עלול להביא
לירידה משמעותית במחיר האשלג. אורלקאלי צופה ירידה של 25% מ-400
דולר לטון ל-300 דולר לטון. בהנחה שנתח השוק של כי"ל יישמר, מדובר כמובן
על צניחה של 25% במכירות - ובייצוא.
אינטל:
מדינת ישראל כבר הפסידה
לאירלנד את הקרב על אירוח המפעל החדש של אינטל. עם הביקורת הציבורית על
מתן הטבות מס לאינטל אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שגם את הפעילות העכשווית
של אינטל אנו עלולים להפסיד.
–HPאינדיגו,
נייס, צ'ק-פוינט: העלאת שיעור המס שחלק מחברות הטכנולוגיה בארץ משלם והרגולציה הקיצונית עלולות להבריח מכאן חלק נכבד מהפעילות של חברות אלה.
מנכ"לי נייס וצ'ק פוינט אף הבהירו לאחרונה (בנפרד) שלשיעורי המס יש השלכות – איום ברור על העברת פעילות.
כלומר, אנו עלולים לראות ירידה משמעותית בייצוא שתוביל להחלשות בשקל.
יש לנו כמה הערות להעיר על התסריט הפסימי שאנו מציירים כאן:
ענפי
הייצוא שציינו כאן היו מקור חשוב של יציבות בשיא המשבר הכלכלי בשנת 2009.
פגיעה מהותית כפי שאנחנו מציירים כאן עלולה לזעזע את הכלכלה ולהחליש בצורה
מהותית את השקל. החלשה מהותית של השקל תייקר מאוד את הייבוא ותעלה בצורה
חדה את יוקר המחייה. אולי מיותר להזכיר אבל כמעט כל מוצרי הצריכה וחומרי
הגלם הם מיובאים. אובדן מקומות עבודה בענפי ייצוא ביחד עם צניחה בערכו של
השקל, מה שיקפיץ את יוקר המחייה, עלולים ליצור
מיתון כלכלי קשה.
הקריאות
להחלשת השקל על מנת לעודד את הייצוא אין בהם טעם. הייצוא להערכתנו ירד בשל
הסיבות שציינו למעלה וייתכן שאף בגלל העמקת הדשדוש הכלכלי העולמי – שהרי
מרבית הייצוא הוא לשווקים מפותחים השרויים בהאטה כלכלית. החלשת השקל לא רק
שלא תעזור לעידוד הייצוא אלא תשפוך שמן על מדורת יוקר המחייה.
אם כך כיצד הממשלה יכולה להקדים תרופה למכה?
נראה כי המדינה יכולה
לעשות זאת ע"י מתן אישור לייצוא הגז הטבעי במהירות האפשרית כדי לעצור את
ההתדרדרות הקרבה ובאה של השקל ובכך להציל את כוח הקנייה של הציבור הישראלי.
בנוסף יש לוודא כי מדינת ישראל תחזור להיות אטרקטיבית לחברות הטכנולוגיה
דרך הורדת מסים ודה-רגולציה. אם צעדים אלה לא
יילקחו, הפיגור הכלכלי שנגיע אליו עלול לגרום לכולנו להתגעגע למשבר של שנת
2002.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה