אי שוויון בתנאי תחרות חופשית זה דבר מצוין; הזעם הציבורי לא צריך להתמקד באי השוויון כשלעצמו אלא בשלטון שמיטיב עם מיעוט קטן על חשבון כלל המשק
המלחמה באי שוויון הפכה לנושא הפופולרי ביותר בשיח הכלכלי-חברתי. הפער בין המאיון העליון לציבור הכללי נחשב כיום לבעיה הגדולה ביותר בחברה שלנו ובעולם המערבי בכלל.
אבל האם אי שוויון הוא באמת דבר רע כל כך?
השאלה היא איך אי השוויון נוצר. למשל, הבעלים של מונופול המלט נשר מתעשר כי המדינה מגבילה יבוא של מלט מחו"ל וכך מונעת כניסה של מתחרים לשוק בארץ. כלומר, בתהליך ההתעשרות שלו, המונופול לא באמת מיטיב עם החברה הישראלית - הוא מתעשר על חשבוננו כי הוא יכול לגבות מחירים גבוהים ולא תחרותיים. קבלנים לא באמת קונים ממנו מלט מרצונם החופשי, הוא מונופול אז אין להם ברירה. כך נוצר אי שוויון פוגעני ולא מוסרי.
אבל בואו ניקח דוגמה הפוכה. היזם של GetTaxi התעשר כי המציא שיטה חדשה שמקלה עלינו להזמין מוניות, חוסכת לנו זמן ומורידה את רמת העצבים שכרוכה במוניות רגילות. כלומר GetTaxi מעלה לנו את איכות החיים. כך קפטיליזם עובד - בתנאי תחרות חופשית, ללא התערבות המדינה, הדרך היחידה להתעשר היא לספק מוצר שאנשים קונים מרצונם החופשי.
אבל היזם של GetTaxi לא רק מספק לנו מוצר שאנחנו קונים בשמחה, הוא גם הגדיל את רמת אי השוויון בישראל. ללקוחות שלו קצת יותר טוב בחיים, אבל היזם של חברת המוניות הפך למיליונר. לכן, מבחינה סטטיסטית טהורה, אפשר לטעון שיש יותר אי שוויון בארץ. השאלה היא: אז מה? אז מה אם אי השוויון גדל?
הרי מצבנו השתפר, מה אכפת לנו שמי ששיפר את מצבנו הפך למיליונר? אם כל מה שמטריד אותנו זה שהיזם יותר עשיר מאיתנו אז מה שמנחה אותנו זה לא צדק ולא כלכלה, אלא פשוט קנאה. את הקנאה הזו אפשר להשביע ע"י מיסוי, כלומר אפשר למסות את היזם וכך לשלול ממנו את פירות ההצלחה שלו. אבל שלא נשלה את עצמנו, אין לזה שום קשר לצדק, זו קנאה. ובסופו של דבר, מיסוי שנועד להשביע את ההמון, ייפגע בנו כי מיסוי ששודד מהיזמים את פרי ההצלחה שלהם מוריד מהמוטיבציה לסכן הון ולהשקיע.
לכן רצון עיוור לצמצם אי שוויון מפספס את כל העניין.
הזעם הציבורי לא צריך להתמקד באי השוויון כשלעצמו אלא בשלטון שמיטיב עם מיעוט קטן על חשבון כלל המשק. יש לחסל את כל ההגנות הממשלתיות, המכסים, הסובסידיות, ההתערבות הממשלתית, והמסים הגבוהים. המדינה צריכה להפסיק לעשות מניפולציות בשערי הריבית, מה שמלבה את מחירי הנדל"ן ומעלה את יוקר המחיה.
במלים אחרות, צריך לחסל את המקורביזם ולחזק את התחרות החופשית. בתנאי תחרות חופשית, בתנאי קפיטליזם, אי השוויון לא ימוגר אבל רמת החיים של כולנו תעלה. העשירים יתעשרו בצדק בגלל יוזמות מוצלחות, השקעות חכמות והאומץ לקחת סיכונים. לא בגלל קשרים עם פוליטיקאים.
מי שזה לא מספיק לו ורוצה שכולם יהיו שווים ויהי מה, שייסע לצפון קוריאה, המדינה השוויונית ביותר בעולם.
המאמר פורסם בכלכליסט
המקורביזם קיים במלוא עוצמתו בקרב העשירים המייצגים לכאורה את הקפיטליזם.
השבמחקלא מדובר ביזמים כמו גט טקסי ודומיו. אין שום בעיה עם התעשרות כגון זו. יש בעיה עם ניצול של נכסי ציבור וכספי משלמי המיסים והחוסכים כמו התנהלות הטייקונים במשק צר אופקים כמו שלנו המאפשר זאת.
הטייקונים דואגים למקורביזם שלהם. לאו דוקא מבשרם ומדמם אבל יד רוחצת יד היא מקורביזם מסוג אחד ואחר כך יש בני משפחה וחברים וכולם נהנים בשלולית הזהב שרק מיוחסים שכמותם משתכשכים בה.
כן אבל כל תרבות ה״יד רוחצת יד״ מתאפשרת בגלל החוקים וההגנות והמכסות והמכסים וכל ההתערבות הממשלתית. ברגע שכל זה מחוסל וכל מה שיש זה תחרות חופשית, כל המנצלים יאבדו את כוחם.
השבמחק