ימי הדולר האחרונים

כל שבעת מיליארד בני האדם שמאכלסים כיום את כדור הארץ נולדו לתוך עולם תחת הגמוניה אמריקאית כמעט מוחלטת - כלכלית וצבאית. מאחר שהגמוניה כלכלית אמריקאית היא כל מה שאנחנו מכירים, הנטייה היא להאמין שכוחה של ארה"ב הוא מעין כוח טבע בלתי ניתן לשינוי.

זוהי אשליה. מעצמות על עלו ונפלו לפני ארה"ב וגם ארה"ב אינה מעצמת העל האחרונה. למעשה המגמות הכלכליות בעשורים האחרונים שהתגברו ביתר שאת בעשור האחרון מצביעים על כך שייתכן שאנחנו מתקרבים לאחת מאותן נקודות פיתול היסטוריות שבהן מעצמה אחת יורדת מגדולתה ומעצמה אחרת או קבוצת מעצמות מחליפות אותה.

המגמה השלילית העיקרית שמסמנת את ירידת גדולתה של ארה"ב היא הפיכתה ממדינה יצרנית, הנהנית מעודף במאזן המסחרי (כלומר יצוא גדול מייבוא) ומלווה כספים לשאר מדינות העולם למדינה עם גירעון מסחרי של כחצי טריליון דולר בשנה ובעלת החוב הגדולה בעולם. 

מאחורי המהפך הזה עומדת העובדה שארה"ב הפכה ממופת של שוק חופשי, אחריות עצמית וכיבוד זכויות הקניין הפרטי למדינת סעד בסגנון דרום אירופאי. כיום, בארה"ב יותר ממחצית האוכלוסייה מקבלת סיוע מהמדינה בצורה של תלושי מזון, דמי אבטלה, תשלומים סוציאליים, שירותי בריאות וכד"ו. לעומת זאת, פחות ממחצית האוכלוסייה משלמת מסים. העשירים, אלה שהפכו לשעיר לעזאזל בתעמולת הבחירות של אובמה, נושאים ברוב הנטל. רוב עשירי ארה"ב משלמים יותר מ-50% מהכנסתם לרשויות המס (כולל מסים עקיפים).

התוצאה מסוכמת יפה ע"י סוכנות הדירוג אגאן ג'ונס שהורידה ביום שישי את דירוג האשראי של ארה"ב מ "AA" לרמה של "-AA". וכך מסרה הסוכנות בהודעתה: "מאז 2006 ועד היום, יחס החוב-תמ"ג עלה מ-66% ל-104% וכנראה יעלה ל-110% שנה מהיום, תחת הנסיבות הנוכחיות". הסוכנות מוסיפה כי בארה"ב "הגירעון התקציבי השנתי עומד על 8%. לשם השוואה, לספרד יחס חוב-תמ"ג של 68.5% וגרעון תקציבי של 8.5%".

מי תחליף את ארה"ב?

אם מצבה של ארה"ב עפ"י הנתונים גרוע לפחות כמו ספרד, כיצד זה תשואות האג"ח של ממשלת ספרד גבוהות פי שלושה מאלה של ממשלת ארה"ב וכיצד זה ספרד נתפסת ככלכלה החולה של אירופה (ביחד עם יוון ואיטליה) וארה"ב היא המעצמה?

התשובה היא שהדולר הוא עדיין מטבע הרזרבה העולמי ונתפס בעיני חלק גדול מהמשקיעים כנכס בטוח. זוהי הסיבה מדוע ממשלת ארה"ב מסוגלת לממן גירעון בגובה 8.5% מהתוצר וספרד אינה מסוגלת לממן גירעון נמוך יותר. הביקוש לדולרים שומר על תשואות האג"ח האמריקאי ברמות נמוכות מאוד. בפרספקטיבה היסטורית וארה"ב יכולה בינתיים להמשיך לחיות בגן-עדן של שוטים.

על רקע החשיבות העליונה של הביקוש לדולר כמנוע שמחזיק את ארה"ב, ההודעה של יו"ר הבנק המרכזי, בן ברננקי, כי הוא ידפיס מיליארדי דולרים ללא הגבלה ויקנה בהם נכסים פיננסיים, נראית הרת אסון. ההערכה היא שעד סוף 2014, הפד ידפיס עוד 2.2 טריליון דולר שבהם יקנה ניירות מגובי משכנתאות ואג"ח אמריקאי. נראה שברננקי מקרב את הרגע שבו מלווים יסרבו לקבל תשואה כה נמוכה על מטבע שערכו נשחק בצורה כה נמרצת.

ברגע בו המלווים יסרבו להלוות כסף, התשואות יעלו וממשלת ארה"ב לא תוכל עוד לממן את הגירעון שלה וכאשר אזרחי ארה"ב לא יוכלו עוד לייבא את מוצרי הצריכה שלהם (מייבאי הסחורות לארה"ב יסרבו לקבל בתמורה דולרים מודפסים) ארה"ב תפסיק להיות ההגמון הכלכלי של העולם. נפילה עמוקה ומדכאת ברמת החיים האמריקאית דרך קיצוץ של כטריליון דולר בתקציב ממשלת ארה"ב ו/או דרך אינפלציה גבוהה, תהפוך את החלום האמריקאי לסיוט.

אם כך, מיהי המעצמה שתחליף את ארה"ב, אם לא כהגמון יחיד אז לפחות כשחקן מרכזי? כנראהשסין, למרות בעיותיה הנוכחיות, היא המועמדת הכי מתקבלת על הדעת עם רזרבות מט"ח אדירות, בסיס יצרני מפותח, שיעורי חיסכון גבוהים ויחסי אהבה עם הקפיטליזם.

ובינתיים, מה יעשה המשקיע המפוחד לנוכח גלי השינוי שפוקדים את כלכלת העולם? נצטט את מנהל מחלקת המחקר של הבנק המרכזי של מעצמת העל שבדרך, Zhang Jianhua: "שום נכס אינו בטוח כיום, הדרך היחידה לגדר סיכונים היא להחזיק מטבע קשה - זהב".

המאמר פורסם בכלכליסט בתאריך 17 לספטמבר 2012