בקיץ 2011 נקרתה בדרכו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הזדמנות פז לתקן חלק מהמעוות בכלכלת ישראל. המוחים דרשו מנתניהו להגדיל את הוצאות הממשלה על שירותים חברתיים, בשל הירידה החדה בהוצאה הציבורית בעשור האחרון. אך נתניהו שהוא קפיטליסט מובהק, היה יכול וצריך דווקא לנסות ליישם דווקא את עקרונות השוק החופשי שהיו יכולים להוריד את יוקר המחיה בארץ בצורה דרמטית.
נתניהו, לפחות על פי הצהרותיו, מבין טוב מאוד שיוקר המחיה בארץ אינו גזירה משמים, אלא תוצאה של אוסף ענק של חוקים, מכסים, סובסידיות, רגולציות, הגבלות, מועצת התקנים, מועצת החלב, הלובי החקלאי וכל אותם גופים שעושים כמיטב יכולתם להיטיב עם שולחיהם, על חשבון 8 מיליון אזרחי מדינת ישראל שמשלמים מחירים הגבוהים בעשרות או אפילו מאות אחוזים לעומת שאר אזרחי העולם המערבי.
במילים אחרות, נתניהו היה אמור לפתור את בעיית יוקר המחיה דרך הקטנת התערבות הממשלה במסחר, במגזר הפרטי ובחייהם של האזרחים. בפועל, רה"מ עשה בדיוק את ההיפך. לדוגמא, ועדת קדמי שנועדה לפתור את בעיית יוקר המזון, המליצה על תוכנית פעולה שמתאימה יותר לברית המועצות ופחות למדינה חופשית כביכול.
המלצות הוועדה סבוכות וחלקן מוזרות. למשל, כחלק מהמאמץ לנסות לקדם יצרני מותג פרטי (למה דווקא יצרני מותג פרטי? מה זה בכלל העסק של המדינה מי מייצר מה ובשביל מי?), אם אכן יחליטו לעשות כן, אז נראה את פקחי המדינה פושטים על סניפי הסופרמרקטים כדי לוודא שמוצרים מסוימים מובלטים מספיק על המדפים. כנראה שבקרוב תקום וועדה שתחליט כמה סנטימטר צריך היוגורט של חברת א', שהמדינה חפצה ביקרה, לבלוט לעומת היוגורט של חברה ב'. אולי גם יתקנו תקנות בנוגע לצבעים וצורות.
אם רה"מ היה נשאר נאמן למשנה הכלכלית-חברתית שלו ולהיגיון הבריא, הוא היה מוריד את מחירי המזון בדרך מאוד פשוטה: ביטול המכסים על כל המוצרים ללא יוצא מן הכלל, קבלת תקן אירופאי/אמריקאי ללא צורך בתקן ישראלי וחיסול הבירוקרטיה המטורפת שהופכת הקמה של סופרמרקטים חדשים לתהליך שאדם שפוי לא יעיז אפילו להתחיל. לרה"מ כנראה לא היה אומץ לעמוד נגד הלוביסטים, החקלאים, החרדים ושאר הקבוצות שהופכות את מדינת ישראל לארץ אוכלת יושביה. הפיתרון של ממשלת נתניהו (ניהול מממשלתי של ענף המזון) יביא להעלאת מחירים, חוסר יעילות ושחיתות, כפי שקורה בכל ענף שהממשלה מתערבת בו.
גם בכל הקשור לתקציב, אין קשר בין התדמית הקפיטליסטית של נתניהו לבין הגירעונות האדירים שהוא מתכנן לנו. נתניהו אמור להבין שהגדלת הממשלה שוללת משאבים מהמגזר הפרטי, מגדילה את הבירוקרטיה ומוסיפה עוד אבני רחיים על כלכלת ישראל. שלא לדבר על זה שחובות צריך להחזיר - בתוספת ריבית דריבית לדורי דורות.
וכיצד נתניהו מתכנן לעצור את הגירעון התופח, או לפחות למנוע ממנו לגלוש אל מעבר ל-4%? הטלת מיסים חדשים או הגדלת המסים הקיימים. כנראה שנטל מס של 50%-60% על המעמד הבינוני (כולל מסים עקיפים) אינו מספיק לדעתו של רה"מ. הדרך הנכונה, כלכלית ומוסרית, לטפל בגירעון היא לקצץ באגרסיביות בהוצאות הממשלה המנופחות, להילחם בוועדים הגדולים ולפשט את הבירוקרטיה הממשלתית, כולן הן רעות חולות המאפיינות כלכלה ריכוזית כמו ישראל. אבל חוץ ממס שפתיים לא נעשה דבר בתחום הזה (כדוגמא אפשר לקחת את כניעת שר התחבורה לעובדי הרכבת). הגרף למטה מראה את ההתדרדרות בניהול תקציב המדינה:
 | |||
כישלון חרוץ בהורדת יוקר המחייה
הכישלון החרוץ להוריד את יוקר המחייה, הגדלת הממשלה והגירעון וההאטה המסתמנת בצמיחה, יכולים להביא להתערערות מצבו של המעמד הבינוני. כלומר, בניגוד לסקרים של היום, מצבו של נתניהו ושל הליכוד עלול להידרדר עד לבחירות באוקטובר 2013. אמנם, גורמים גיאו-פוליטיים יכולים לשנות לחלוטין את התמונה, אולם בהסתמך על הפן הכלכלי-חברתי, סיכויי יחימוביץ' להיות רה"מ הבא אינם נמוכים כפי שזה נראה היום.
וזה לא כל כך נורא כמו שזה נשמע: ראשית, נתניהו, כמו ג'ורג' בוש בארה"ב, מוציא שם רע לקפיטליזם. קורא העיתונים בארץ בוודאי משוכנע שנתניהו הוא נציג הקפיטליזם עלי אדמות. אך במציאות, נתניהו הוא סוציאל-דמוקרט פר-אקסלנס, שמוציא לפועל בחריצות רבה את המדיניות הכלכלית שהביאה את יוון, איטליה וספרד למצבן כיום. עדיף שיודח מתפקידו ויפסיק להבאיש את ריחה של השיטה הקפיטליסטית.
שנית, המסלול שבו המדינה נמצאת היום - גירעון ממשלתי הולך וגדל, שליטה סובייטית של הממשלה במגזר המזון, האנרגיה, הנדל"ן, העובדה שמשקיעים זרים ומקומיים מדירים רגלם, יביאו את המדינה לסף אסון כלכלי. יחימוביץ' תאיץ את התהליך כי היא כמובן לא יכולה להיראות פחות "חברתית" מנתניהו, מה גם שיחימוביץ' לא טורחת אפילו לשלם מס שפתיים למאמץ לשמור על תקציב מאוזן.
משבר כלכלי תחת שלטונה של יחימוביץ' יהיה מיוחד במינו, כי בניגוד למשבר שנות ה-80, ארה"ב, שנמצאת בעצמה בצרות, לא תוכל לחלץ אותנו. על רקע משבר כללי בעולם המערבי, ללא מימון אמריקאי ובוודאי שאין אפילו מה לחלום על עזרה מאירופה, כלכלת ישראל אולי תיאלץ סוף סוף לפנות לנתיב של השוק החופשי. היה עדיף להגיע לפיתרון המתבקש והמוכח היסטורית בכוחות עצמנו אבל כאשר נתניהו מתפקד כאחרון הסוציאליסטים, כנראה שאנו צריכים להגיע לעברי פי פחת כדי להתעשת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה