מתחת לאור הזרקורים, לא הרבה זמן לפני שאזרחי הכלכלה הגדולה בעולם ייקבעו את גורלה ל-4 השנים הקרובות בתום אחת ממערכות הבחירות החשובות שידעה מעולם, מתנהלת אחת מהמערכות המשפטיות המסקרנות והמשפיעות ביותר שידעה המדינה. בימים אלה ממש, מתחולל קרב בבית המשפט העליון בארה"ב על גולת הכותרת של נשיאותו של אובמה - רפורמת הבריאות אובמהקר (Obamacare).
הסעיף המרכזי שעומד לדיון הוא בדיוק זה שישפיע על כל אחד ואחת מאלה שיגיעו להצביע בקלפי ושמכריח את כלל אזרחי ארה"ב לקנות ביטוח בריאות. הטענה המרכזית בבתי המשפט של שוללי הרפורמה, היא שלממשלה אין סמכות חוקתית להכריח אזרח אמריקאי לקנות מוצר כלשהו.
אם הממשלה יכולה היום להכריח אזרח לקנות מוצר, חשוב ככל שיהיה, מה ימנע ממנה בעתיד להכריח אותו לקנות מוצר שמיוצר על ידי חברת הנקניקים של אחיינו של אובמה, או של כל פוליטיקאי אחר. מכאן ברור שמדובר במאבק משפטי שנועד למנוע תקדים לא רצוי.
אם חוקתיותו של הסעיף הזה באמת תיפסל על ידי בית המשפט העליון, רפורמת הבריאות בכללותה תאבד את ההיגיון הבסיסי שלה. אזרחי ארה"ב לא יצטרכו לקנות ביטוח בריאות עד לאותו רגע שבו יהיו חולים, וכשיבריאו - יוכלו להפסיק לשלם עבור הביטוח, וכך חוזר חלילה. כמובן שאין תוחלת למערכת כזו והיא לא תוכל כלל לקום בצורה זו.
מעניין לראות שאובמה תוקף את בית המשפט העליון בטענה שזהו "אקטיביזם שיפוטי" חסר תקדים ושאין לבית המשפט זכות לבטל חוק שהתקבל בתמיכה בין מפלגתית. העובדה היא שרפורמת הבריאות התקבלה כמעט על חודו של קול בבית הנבחרים - 219 תומכים לעומת 212 מתנגדים. אף לא רפובליקני אחד תמך ברפורמה ו-34 דמוקרטים התנגדו לו. למעשה אם יש כאן איזשהו סנטימנט חוצה מפלגות - זוהי ההתנגדות לרפורמה.
גם הגדרתו של אובמה לאקטיביזם שיפוטי בעייתית למדי. הרי מטרתו של בית המשפט העליון היא לשפוט בהתאם לחוקה האמריקאית. היצמדות לחוקה היא בדיוק ההיפך מאקטיביזם שיפוטי, לפחות לפי התפיסה האמריקאית. אין פלא שימים ספורים אחרי ההצהרות שלו, אובמה ניסה לתרץ ולהסביר ש"דבריו הוצאו מהקשרם".
אלא שהבעייתיות של רפורמת הבריאות של אובמה אינה מסתיימת בכך שהיא לכאורה מעניקה לממשלה הפדראלית סמכויות שאינן עולות בקנה אחד עם החוקה. הרפורמה הזו מהווה דוגמא מאלפת כיצד התערבות בוטה ואגרסיבית של השלטון בכלכלה החופשית מעוותת את השוק ומהווה כר פורה להעדפת סקטורים החביבים על השליט.
ראשית, אחד מסעיפי הרפורמה קובע כי כל עסק המעסיק מ-50 עובדים ומעלה יצטרך לקנות ביטוח בריאות לעובדיו (אם כי יש אפשרות לשלם קנס במקום קניית ביטוח). המשמעות הברורה היא שכל עסק המעסיק 49 עובדים יחושב פעמיים ושלוש פעמים לפני שהוא ישכור את העובד ה-50. ברור גם שכל עסק שמעסיק 50 או 51 עובדים יחכה להזדמנות הראשונה להיפטר מעובד או שניים. כאשר מחפשים סיבות מדוע שוק העבודה האמריקאי כה חלש ומדוע מספר גדל של משרות עוברות מארה"ב למקסיקו ולמדינות אחרות, רגולציה ממשלתית מעין זו היא אחת הסיבות המרכזיות.
מעבר לעיוות המיוחד שנגרם ממחסום ה-50 עובדים, יש להכיר בכך שעבור המעסיק, עלות ההעסקה של כל עובד עולה ברגע שהממשלה מוסיפה את ההוצאה על הביטוח. לכן, הדרך היחידה של המעסיק להמשיך להעסיק את אותו עובד, היא לקצץ בשכר כדי לשמור על הוצאה קבועה בעיני המעסיק. בתנאי תחרות חופשית (תחרות גם על מוצרים וגם על עבודה), עלות העובד היא אופטימאלית יחסית לתפוקה שלו וכל עוד התפוקה נשארת בעינה, למעסיק אין ברירה אלא לשמור על העלות קבועה. הנקודה היא, שבכך שהממשלה מחוקקת חוק בריאות, היא אינה עוזרת לאף אחד (חוץ אולי מחברות הביטוח) מאחר שרמת חייו של העובד אינה עולה.
היומרה של השלטון לנהל את פרטי פרטיו של הביטוח הרפואי מאפשרת לו לשחד את הסקטורים החביבים עליו. למשל, אובמה מקדם את הרעיון כי כל מעסיק יציע ביטוח בריאות הכולל אמצעי מניעה בחינם למועסקות שלו. כמובן שאין דבר כזה אמצעי מניעה בחינם כפי שאין דבר כלשהו בחינם. המשמעות האמיתית היא שהעלות של המוצר תעלה פלאים כאשר תחרות על מחירים תהפך ללא רלוונטית, מאחר שממשלה היא הלקוח שמשתמש בכספי מסים לממן מוצרים לסקטור המועדף.
במילים אחרות, כספי מסים יעברו דרך ביטוח הבריאות מכלל הציבור לנשים שמשתמשות באמצעי מניעה. סקטור הנשים חשוב מאוד לאובמה במאמציו להיבחר לכהונה שנייה בנובמבר 2012. ואכן, סקרים שנעשו לאחרונה מראים כי יש סחף בקול הנשי לטובת אובמה והרחק מרומני. שוחד בחירות עובד!
קצרה היריעה לתאר את שלל העיוותים, הבזבוזים והאווילות הכלכלית שכרוכות בניסיון של הממשל לנהל לפרטי פרטיו מערכת כה מסובכת כמו מערכת בריאות. 2,400 העמודים של הרפורמה כוללים עוד ועוד דוגמאות מדכאות, כולן כמובן במסווה של נאורות שלטונית.
במקום חיסכון - בור בתקציב
לפני כמה ימים התפרסם מחקר אוניברסיטאי של מומחה תקציב, רפובליקני יש לציין, שטוען שרפורמת הבריאות תוסיף מאות מיליארדי דולרים לגירעון התקציבי האמריקאי. והאמת היא, שאפילו אם רפורמת הבריאות תחצה את המכשול החוקתי בבית המשפט העליון, לארה"ב פשוט אין מספיק כסף לממן את כל המערכת הזו, כמו שאין לארה"ב יכולת ארוכת טווח לממן את תקציב ההגנה ואת מערכת הרווחה שלה. כך או כך נראה כי רפורמת הבריאות של אובמה לא תקום.
אולם נשאלת השאלה - מהו הפתרון למערכת הבריאות האמריקאית שהיא יקרה מאוד ומשאירה מיליוני אמריקאים ללא ביטוח? יש לזכור שעוד לפני עידן אובמה, ההתערבות של השלטון במערכת הבריאות היא רחבה במונחים תקציביים, אגרסיבית וכוללנית. ולכן התשובה ברורה - כמו בכל סקטור אחר בכלכלה, הצרות כמעט כולן מגיעות מהתערבות ממשלתית והתרופה כמעט תמיד היא הסתלקותה של הממשלה ומתן הזדמנות לשוק החופשי לעשות את שלו - לספק את המוצר האיכותי ביותר במחיר הטוב ביותר.
המאמר פורסם בכלכליסט בתאריך 12 באפריל 2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה