האם שאלתם
את עצמכם פעם, איך ייצור המוצרים הפך זול ומהיר כל כך? כיצד זה סמארטפונים
וטאבלטים, מכשירים שלפני שנים מעטות היו נחשבים לחלום, הפכו להיות לחלק מחיינו?
וזאת למרות הטכנולוגיה והמורכבות שלהם? וכיצד כל זה קשור לאובמה ולניסיונו להיבחר לכהונה
שנייה? התשובות מתחילות בשנת 1908 עם המכונית הראשונה שהפכה למוצר להמונים - פורד
מודלT .
ב-1908
ירד מודל T הראשון של רכב פורד מפס הייצור המהפכני של הנרי פורד. מאותה שנה ועד 1927
יוצרו 15 מיליון מכוניות בפס הייצור שמאז ועד היום מהווה את הבסיס לכל תעשיית
הייצור העולמית. מכוניות,
רהיטים, מחשבים ואייפונים מיוצרים כיום עפ"י אותם עקרונות מפתח שהומצאו
ע"י פורד - פסי ייצור נעים המבוססים על אוטומציה ועל חלקים שניתנים להחלפה,
כאשר המטרה היא עלות ייצור נמוכה במספרים גבוהים ואיכות סבירה.
הורדת
עלות הייצור הפכה את מכונית מודל T למכונית הראשונה שהייתה זולה מספיק למעמד הבינוני -
וכך הפך הרכב הממונע למוצר להמונים. עד היום משמשת שיטת הייצור המהפכנית של פורד
כבסיס לתעשייה העולמית שהכניסה אינספור מוצרים אחרים - מוצרים שפעם היו נחלתם
הבלעדית של העשירים - לבתיהם של בני המעמד הבינוני, ולעיתים קרובות גם לבתי
העשירונים הנמוכים .
אלא שפורד
עשה דבר נוסף, משהו שעד היום מהווה כר פורה לתעמולה סוציאליסטית. פורד קיצר את
שבוע העבודה במפעלים שלו ושילם לעובד, בממוצע, כ-5 דולר ליום, למעלה מכפליים מהשכר לפועל ייצור
באותם ימים, ובערך פי 5 משכרו של עובד חקלאי - שווה ערך בערכים נוכחיים לשכר שנתי
ברוטו של 90,000 דולר כיום.
גם אובמה
שמע על השכר הגבוה ששילם הנרי פורד. וכפי שאובמה חוזר ואומר בנאומים שהם חלק
מקמפיין הבחירות שלו, פורד שילם כך לעובדיו כדי שיהיו מספיק עשירים ויוכלו לקנות
את המכוניות שלו. הרי מה הטעם לייצר את כל המכוניות האלה אם האוכלוסייה לא יכולה
להרשות לעצמה לקנות אותן? ובכן, אובמה טועה ומטעה.
הסיבה
העיקרית שפורד שילם שכר כל כך גבוה לעובדיו היא שהוא רצה להוריד את תחלופת העובדים
במפעל, כדי להפסיק לבזבז כסף וזמן על הכשרת עובדים חדשים. זוהי הסיבה המוצהרת, כפי
שהאתר הרשמי של חברת פורד מגלה. אמנם הורדת תחלופת העובדים הורידה עוד יותר את עלות
הייצור של המכוניות והשכר הגבוה באמת אפשר את רכישתן, אך הסיבה המקורית והעיקרית
היא פשוט חיסכון בעלויות ייצור, כלומר מקסום הרווח של חברת פורד.
אך זוהי
רק ההטעיה הקטנה של אובמה שמשרתת את הנרטיב הגדול. הנרטיב הגדול הוא שעושרה של
ארה"ב נובע מהמעמד הבינוני - כלומר עובדיו של פורד קיבלו שכר גבוה והשגשוג
שנבע מהשכר הזה הקרין על כל ארה"ב והוא שהפך אותה למעצמת על. זהו נרטיב שגוי
- אובמה מתעלם מהעובדה שלכל מדינה יש מעמד בינוני. תמיד יש את העשירים, את העניים
המרודים ואת כל מה שבאמצע. השאלה האמיתית היא מה היה מיוחד בארה"ב שדווקא שם
המעמד הבינוני קיבל שכר יפה וחי ברמת חיים גבוהה?
התשובה
היא שבארה"ב שרר חופש כלכלי שיצר את התנאים שאפשרו לאנשים כמו הנרי פורד
לפרוץ קדימה עם חדשנות תעשייתית שהובילה לייצור מוצרים ושירותים בעלויות כה נמוכות
שהמעמד הבינוני האמריקאי היה מסוגל להרשות לעצמו לרכוש אותם.
החופש
הכלכלי האמריקאי, שלא היה קיים באותה דרגה באירופה או בכל חלק אחר בעולם באותה
תקופה, היה מבוסס על ממשלה זעירה ולא מתערבת, מסים נמוכים מאוד (ב-1908 כלל לא
שילמו מס הכנסה בארה"ב), רגולציה אפסית ומדיניות מוניטארית אחראית (ה'פד' קם
רק ב-1913 וברוב התקופה עד הקמתו שרר סטנדרט זהב). שורה של תנאים שאובמה הוא
האנטי-תזה שלהם.
על רקע
החירות הכלכלית הזו קמה תעשיית ייצור יעילה שהעסיקה את בני המעמד הבינוני כפועלי
ייצור ובזכות ההשקעה, היוזמה והחדשנות של אנשי העסקים, גדל בארה"ב מעמד
בינוני שהיה יכול להרשות לעצמו מוצרי צריכה שבמקומות אחרים בעולם היו נחלת העשירים
בלבד.
מה עומד
מאחורי הנרטיב של אובמה, מדוע הוא מהלל את המעמד הבינוני על חשבון חשיבותם של
היזמים, העשירים והמחדשים? התשובה נעוצה בכך שאובמה חייב להמציא לעצמו מצע פוליטי
שיצדיק את שאיפתו להיבחר לתקופת כהונה שנייה. עם צמיחה עלובה, יוקר מחייה עולה, צרכנים בחוב ומספר
שיא של נזקקי סעד, קשה לו
להצביע על הישגים מרהיבים כלשהם. התחליף להצגת הישגים? הבטחה למסות עד העצם את
העשירים המרושעים ולהעביר את השלל להמונים.
אובמה חייב לספק הצדקה מוסרית לגזל שהוא מבטיח לבצע במהלך הכהונה השנייה שלו,
והנה הסיפור שהוא טווה: עושרה של אמריקה נוצר לא בזכות העשירים אלא בזכות המעמד
הבינוני. העשירים הם רודפי בצע העושקים את עובדיהם ומעסיקים סוללות של רואי חשבון
שעוזרים להם להימנע מתשלומי מס. אובמה הוא הוא רובין הוד המודרני שישדוד את כספם של
אותם עשירים ויעביר אותו להמוני העם הנאנקים תחת עול המעמד העליון.
למועמד
הרפובליקני, מיט רומני, יהיה קשה מאוד להילחם בנרטיב של אובמה. שטיפת מוח
סוציאליסטית של עשרות שנים עשתה את שלה, ובארה"ב, כמו בכל העולם המערבי של
היום, העשירים נתפסים כרעים וקמצנים שמנצלים את שאר העם.
פוליטיקאי
שיטען כי התרופה לכלכלה האמריקאית היא דווקא להקטין את הלחץ על העשירים, כלומר
לחזור לחירות הכלכלית של תקופת הנרי פורד - מיסוי מינימאלי, ממשלה זעירה, רגולציה
אפסית, ביטול הבנק המרכזי - יתקבל כריאקציונר חשוך (ראה את הטיפול שרון פול מקבל
במדיה המיינסטרימית).
אם כך, על
מנת לזכות בכהונה שנייה, אובמה מצית מלחמת מעמדות על בסיס תזה מטעה ומצייר את עצמו
כרובין הוד המודרני. הבעיה שלו ושל ארה"ב בכלל היא שזרם העשירים שעובר ביער
שרווד הולך ומצטמצם. כבר היום, בעיקר בשל המצב הכלכלי בארה"ב, ההגירה ממקסיקו
הפכה להיות שלילית - כלומר יותר מקסיקנים עוזבים מאשר מגיעים. עוד רבים וטובים
עלולים להצטרף לזרם העוזבים אם ארה"ב תמשיך לרדוף את האלמנטים באוכלוסיה שפעם
הפכו אותה לכלכלה הגדולה בעולם .
המאמר פורסם בכלכליסט בתאריך 4/5/2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה